גלריה מינוס 430.
"מי הרג את ים המלח" זועק הגרפיטי על קירו של מבנה נטוש בחוף קלי"ה,מבנה שעד לפני כמה עשורים היה מטרים ספורים ממימיו של ים המלח והיום,נמצא כמה מאות מטרים ממנו – ומי באמת,הרג את ים המלח?
אף על פי שים המלח נקרא ים המוות,המוות איננו שולט בו. ים המלח,חופיו,הנחלים הנשפכים אליו והמיקרו פאונה היחודית למדבר שלחופיו כל אלה: מלאים בחיים חלקם יחודיים לים המלח וחלקם יחודיים לאזור מדברי.
ב 1964 נחנך המוביל הארצי,והכנרת הפכה למקור המים העקרי של מדינת ישראל. עם פתיחת המוביל הארצי נסגר סכר דגניה ומי הכנרת פסקו מלזרום באפיק הירדן. נהר הירדן הוא מוביל המים העקרי של ים המלח,ובשילוב עם סגירת סכר דגניה,ייבוש הים לצורך הפקת אשלג,וחומרים אחרים,על ידי מפעלי ים המלח,ושנים שכונות ים המלח הולך ומתייבש. מדינת ישראל – הרגה את ים המלח.
הפעם האחרונה שבה זרמו מים כנרת באפיק הירדן,לים המלח,היתה בפברואר 1992,בעקבות חורף שמילא את הכנרת כדי חשש שתציף את סביבתה. ב – 2013,ואילך,נפתח אחד משערי המשנה של סכר דגניה ודרכו,דרך קבע,זורמים דרומה,לאפיק הירדן,מים מהכנרת,ולהם התווספו מים מטוהרים ממפעל שפכים של ישובי דרום הכינרת. כל אלה,נועדו לשמר את אפיק הירדן אך,מדובר בכמות של כעשרה מליון ממ"ק מים בשנה,אין בכך כדי להציל את ים המלח ולהפסיק את יבושו.
חוף קליה:
חוף קליה הוא חוף הים הצפוני ביותר בים המלח. ב – 1929 הוקם בחוף מחנה עבודה ששימש את פועלי כריית המלח של מפעלי ים המלח,שהיו אז בצפון הימה. ב – 1932 במחנה העבודה הוקם בית מרחץ ובסמוך לו בית קפה ומתקנים לשימוש בחוף הים. ב – 1938 הוקם במקום מלון בן 40 חדרים שתוכנן על ידי האדריכל זאב רכטר. בית המלון שימש אורחים מי מעלה ביניהם הנציב העליון הרולד מקמייקל,בן גוריון,ארתורו טוסקניני ועבדאללה הראשון,מלך ירדן.
עם הכרזת תוכנית החלוקה,ב -1947,ננטש חוף קליה ועבר לריבונות ירדנית. הירדנים השתמשו במתקני מחנה העבודה והמלון ובנו סביבם מחנה צבאי,שלו נוסף מבנה ארכיטקטוני,מעניין,נוסף:חדר האוכל.
ב – 1967 נכבש המחנה הצבאי על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים,וב – 1968 את מקומם של החיילים הירדנים,במחנה הצבאי,תפס גרעין נח"ל שהשתמש בו תקופה קצרה,ולאחריה עבר למיקומו הנכחי של קיבוץ קליה.
לאחר שעזב גרעין הנח"ל את המחנה הצבאי הוא נותר בשיממנו ונתון לחסדי הטבע,ולחוף הים ההולך ונעלם.
גלריה מינוס 430:
ב – 2018 איתי מאור,מנהל חוף קלי"ה ואנשי סטודיו PPL,החליטו להפיח חיים במחנה הנטוש ולהפוך אותו לגלרית האומנות הנמוכה בעולם. איתי,ואנשי הסטודיו,הזמינו למקום כ-30 אמני גרפיטי,מישראל ומהעולם,אשר עיטרו את קירות המבנים,כולל המלון וחדר האוכל,של הבסיס בציורי קיר,גרפיטי פרי דמיונם ופרשנותם לים המלח ולאזור שבו הוא שוכן.
לקראת ערבו של יום שישי,אני,תיק הצילום של והכסופה שמנו פעמינו לחוף קליה,לא לפני שבדקתי את התיזמון הנכון שבו השמש תהייה במערב ותעזור האיר את רחובות הגלריה.
את שעותיה אחרונות של השמש הסתובבתי בגלריה והנצחתי במצלמות את הפירוש שלי לקירות הגרפיטי בגלריה הנמוכה בעולם,סיור די ארוך – בן 73 מיצגים.
ובקשה לי אליכם: בקרו במקום הוא מרתק ומקסים – אבל בסיום הביקור קחו איתכם את האשפה שלכם,אפשר להשליכה במיכלי האשפה של חוף קליה הסמוך – והשאירו את ידכם בכיסכם אין לפגוע במיצגי האומנות וכל המוסיף – גורע.
תודה,מנחם.