כפר אג’ליל היה קיים במקום שהיום נמצאים בו הסינמה-סיטי,מחנה גלילות ומרכז המוסד.צומת גלילות נקראת,למעשה,על שמו של הכפר הזה.
המשפחה הגדולה והמרכזית באג’ליל הייתה משפחת אבו סניינה.
אבי המשפחה,סברי אבו סניינה,רכש ב- 1936 אדמה שנמצאת היום במזרח כפר סבא וגובלת,ממזרח,בכביש שש וממערב באזור התעשיה המזרחי של כפר סבא.
ב – 1948 עם פרוץ מלחמת השחרור משפחת אבו סניינה עזבה את כפר אג’ליל ובניגוד לרבים מתושביה הערבים של א"י פלסתינה,ערב הקמת מדינת ישראל,תושבי אבו סניינה לא ברחו צפונה ו/או למחנות הפליטים שבפאתי ערי הגדה המערבית – אלא:עברו לגור בשטח האדמה שקנה סברי אבו סניינה 12 שנה קודם לכן.
ב 1962 כשהפכה כפר-סבא לעיר השטח המוניציפאלי שלה כלל את כפר אבו סניינה,אותו שטח אדמה שסברי אבו סניינה קנה עשורים אחורה ושהפך,בנתיים,לכפר ערבי שכל תושביו הם אזרחים ישראלים בעלי אזרחות,ולא תושבי ישראל כמו אלה של מזרח ירושלים,וזכויות הצבעה.
אף על פי שאבו סניינה היא חלק מוניציפאלי מכפר-סבא רק ב 2010 הוכר ה"כפר" כשכונה ונכלל במקבץ השכונות המזרחיות של כפר סבא יחד עם שכונת קפלן ויוספטל. הכללת אבו סניינה במערך השכונות של כפר סבא לא עבר בשקט וחברי מפלגות הימין במועצת העיר התנגדו להפיכת אבו סניינה לשכונה שוות זכויות כשאר שכונות מזרח העיר.
אחרי מלחמת ששת הימים,כשהגבול עם ירדן התרחק משכונת אבו סניינה ועם השנים התפתחה השכונה מכמה משפחות בודדות למעין כפר ערבי קטן או,אם תרצו,לשכונה ערבית במזרחה של כפר סבא.
אי קבלת תושבי אבו סניינה כתושבי שכונה משכונות כפר סבא רבתי יצרה מצב משונה שבו תושבי אבו סניינה משלמים ארנונה לעיירית כפר סבא אך מקבלים ממנה מעט מאוד שרותים מוניציפאלים,כה מעט שעולה השאלה – האם בכלל.
המים לשכונה מסופקים מבאר שנמצאת בפאתיה הדרום מערביים של השכונה,חשמל מקבלים תושבי השכונה מהרשות הפלסתינאית,תקשורת קווית מחברת בזק הישראלית ואת החינוך מספקת העיר ג’לגוליה ואת האשפה מסלקת עיריית כפר-סבא והביוב מטופל בבורות ספיגה בחצרות הבתים,שכונה לא מחוברת לביוב העירוני,אזור התעשיה אבו סניינה הסמוך,דווקא כן.
אבו סניינה מכילה,היום, כ-80 בתי אב רבים מהם מתפרנסים מנהיגת משאיות כבדות ובמסגרת תוכנית המתאר העירונית של 2010 עיריית כפר-סבא בנתה,עבור תושבי השכונה,מסוף משאיות באזור התעשיה המזרחי,שגם נקרא,אגב,אבו סניינה.
בקיץ 2019 פלוני אלמוני שלח אש בשדות אבו סניינה,אלה שבסמוך לבאר המים של השכונה ואלה שבצד הצפוני של כביש 55 מצפון לקבר בנימין. לא צריך להיות חוקר שריפות כדי לראות בברור שמדובר בשדות שהוצתו שכן בין השדות עוברים כמה וכמה כבישים,כביש 55 וכבישי הגישה של אזור התעשיה אבו סניינה.גלרית התמונות – בצבע.בקיץ 2019 פלוני אלמוני שלח אש בשדות אבו סניינה,אלה שבסמוך לבאר המים של השכונה ואלה שבצד הצפוני של כביש 55 מצפון לקבר בנימין. לא צריך להיות חוקר שריפות כדי לראות בברור שמדובר בשדות שהוצתו שכן בין השדות עוברים כמה וכמה כבישים,כביש 55 וכבישי הגישה של אזור התעשיה אבו סניינה.
השדות שהוצתו היוו מפלט אחרון לחי ולצומח הטבעי של שיטחי שכונת אבו סניינה והם ניזוקו כליל.
סיבה נוספת שאין לי ספק שמשהו שלח אש בשדות האלה נובע מכך שכשביקרתי בשכונה על מנת לצלם את השדות השרופים והעצים שניצלו מהשריפה כמה מתושבי השכונה החלו להסתובב סביבי בחוסר שקט ובחשדנות רבה. אחד מהם,שהיה מנומס מאוד וחביב מאוד,העז לשאול למעשי וכשהסברתי,וגם מסרתי את שמי,ומשראה שאינני חורש מזימות הושארתי לנפשי – לצלם.
והתמונות,מההצתה בשדות שכונת אבו סניינה הן – לפניכם פה.
מנחם.
