עין יזרעאל – ביקור חוזר.

עין יזרעאל נובע מנקבה שלמרגלות תל יזרעאל,אחד מתלייה החשובים של ארץ ישראל,לרבות מקום הנזכר בתנ"ך כעיר מושבו של אחאב שחמס את כרם נבות. לא מצאתי תיעוד היסטורי לגבי רמת שפיעתו של עין יזרעאל וגם,לא ברור האם המעיין שימש כמקור מים עיקרי לעיר יזרעאל אך סביר שהיה חלק ממקורות המים של העיר. תיעוד היסטורי,מסוף המאה ה -19,מדבר על כך ששפיעת המעיין נפסקת כל קיץ. במאי 1948 מנהלת חטיבת גולני קרב באזור כפר זרעין שנמצא למרגלות תל יזרעאל על שפת השפיעה של עין יזרעאל. הקרב מתנהל מול "צבא ההצלה" שמוכרע בו. תושבי זרעין נמלטים מהכפר לעיר ג’נין,הסמוכה,ואת בתיו הנטושים מנצל גרעין התיישבות של קיבוץ יזרעאל. אנשי הקיבוץ משתמשים בברכת אגירה שנוצרה,עם השנים,למרגלות השפיעה של עין יזרעאל בונים במרכזה בית משאבות ושואבים את מי המעיין לשימושם. ב 1950 בשנתו השנייה של קיבוץ יזרעאל עובר הקיבוץ מבתי זרעין לגבעה רמה כ 800 מטרים מכפר זרעין מקום מושב הקבע שלו עד היום. בשל חוסר העקביות בשפיעת מי עין יזרעאל המשאבות מפסיקות לעבוד ובית המשאבות ננטש. עד 2009 בימות הקיץ שפיעת עין יזרעאל נעצרה והמקום עמד שומם ממים ואדם. קק"ל החליטה לחדש את המקום:ברכת האגירה נוקתה ועובתה,בית המשאבות רוקן מתוכנו למעט שרידי משאבה שהושארה בו,מנקבת השפיעה של המעיין נבנתה תעלת מים והמקום הוסדר לביקור בני אדם הסדרה שכוללת מגרש חנייה ושולחנות פיקניק. בסמוך לנקבת השפיעה של עין יזרעאל ישנו קידוח מים של חברת מקורות קידוח נבות. בשל שאיבת יתר מי הקידוח הומלחו ואינם ראויים לשתייה. קק"ל,בשיתוף עם חברת מקורות,בנו מערכת של צינורות,תת קרקעיים,ומשאבה ששואבות את מי קידוח נבות המליחים לנקבת השפיעה של עין יזרעאל ומשם זורמים המים,בדרך הטבע,דרך תעלת המים שקק"ל בנו,לברכת האגירה וממנה ממשיכים לנחל נבות שבתורו נשפך לנחל חרוד.

להמשך קריאהעין יזרעאל – ביקור חוזר.

יעל נובי – נחל זוהר.

המשך:...ציוד הצילום חוזר מתיק הצילום לידיים שלי ועצי שיטת הסוכך ממשיכים לעכב אותו נוכחם,עד שלפתע נשמעת שריקה שמפלחת את אוויר הבוקר חוצה אותו בחדות ומעמידה אותי בפני שינוי מהותי בתוכנית הטיול... עם קום המדינה מספר מצומצם של יעל נובי שרדו במדבר יהודה,המין עמד בפני סכנת הכחדה. המדינה הצעירה החליטה לשמר את היעל הנובי והחלה במאמצי שימור שכללו,בין השאר,איסור ציד ואפילו החלת החוק הצבאי של שטחי הנגב שבמסגרתו גםאיסור ציד של היעל הנובי. יחד עם איסור הציד חוסלו אויבים טבעיים של היעל,חלקם,כמו הנמר של ים המלח,נכחדו לעד. שתי הפעולות יחד הועילו ואוכלוסיית היעלים השתקמה והחלה להתפשט ממדבר יהודה גם לנגב ולהרי אילת. לאחר ששת הימים התפשטה אוכלוסיית היעל גם לשטחי יהודה ושומרון. בשנות השמונים,של המאה הקודמת,הובא גרעין רבייה של היעל הנובי לרמת הגולן וגם שם מאמצי השימור עלו יפה. עם הסכמי אוסלו ירד הפיקוח על ציד היעל הנובי בשטחי יהודה ושומרון והמין נמצא,שם,בסכנת הכחדה. בשאר ישראל,רמת הגולן,מדבר יהודה,הנגב והרי אילת,אוכלוסיית היעלים גדלה וממצב של סכנת הכחדה עברה למצב של אוכלוסיה פגיעה עם ריבוי טבעי תקין. הצלחת השימור של היעל הנובי זיכתה את הלוגו של החברה להגנת הטבע,לימים רשות הטבע והגנים,בראש של זכר יעל נובי מאז הוקמה הרשות ועד היום. כשהפניתי את ראשי למקור השריקה ראיתי עדר של יעלות נוביות,צעירות עם פריטים צעירים שברובן נקבות,רועים בשיחים שמסביב למקבץ סלעים לא רחוק ממני. נקבות היעל הנובי נוהגות להשמיע שריקה כאשר הן מזהות סכנה מתקרבת. כך היה. היעל ששרקה נעצה בי עיניה ועקבה אחר כל פעולה ותנועה שלי,בעוד שאר העדר ממשיך לבלוס מהצמחייה שבמקבץ הסלעים. התרחקתי מהן מעט,הנחתי את תיק הצילום על הקרקע ושלפתי ממנו מצלמה ועדשה שהיה בהם די כדי להיכנס לעולמן של היעלות מבלי להתקרב ולהניסן. היעלה ששרקה לא הפסיקה לעקוב אחר כל תנועה שלי,גם כשהתקרבתי לעדר מרחק מטרים בודדים ועדיין לא שרקה בשנית והעדר המשיך בעיסוקו. בינתיים,בשביל מעלה מצטרף לעדר יעל זכר צעיר שניסה את מזלו אולי ימצא יעלה שתענה לו ומשזה לא קרה הצטרף אלי להביט ביעלות בעודן אוכלות ו/או מעלות גירה.

להמשך קריאהיעל נובי – נחל זוהר.

צילום בפילם.

ב 1888 ג’ורג איסטמן ממציא סרט פלסטיק שעליו חומרים רגישים לאור. סרט הפלסטיק מחליף את לוחות הזכוכית מצופי חומר רגיש לאור שהיו נהוגים עד אז. איסטמן מקים את חברת קודאק שמפתחת ומייצרת את סרטי הצילום,וזוכה להצלחה מסחרית כבירה,כמו גם:הופכת לשם נרדף לסרט הצילום. איסטמן משכלל את ההמצאה ואוגד את סרט הצילום במיכל עגול ובו 24 או 36 חשיפות של הסרט,או תמונות אם תרצו,יחד עם ייצור המוני הופך סרט הצילום לנחלת הכלל ונגיש לכל והפופולריות שלו נוסקת לשמיים. בסביבות 1930,עם כמה ניסיונות קודם לכן,קודאק מוציאה לשוק גלילי פילם ובהם 36 תמונות בצבע. במלחמת העולם השנייה הצילום בצבע צובר פופולריות ולאחריה הופך לסטנדרט בעולם בצילום. בסוף שנות ה -90 של המאה הקודמת מתחילים לפתח חיישנים רגישים לאור. החיישנים האלה נכנסים למצלמות ובעשור הראשון למילניום הנוכחי מתחילות להופיע בשוק מצלמות דיגיטליות שלאט לאט דוחקות את הפילם לפינה. ב 2024 עדיין מיצרים פילם וגם מצלמות פילם וגם:הייצור ההמוני השאיר בשוק מליוני סרטי צילום שיוצרו בעידן הפילם ושאותם אפשר לרכוש ולהשתמש. הפילם נדחק לנישה בעולם הצילום אך לא נעלם ממנו לגמרי,וכנראה שגם לא יעלם. צילום בפילם דורש מיומנויות וידע,שגם נדרש היום אבל בצד תפעול תוכנת מחשב. לא היה סטנדרט בפילם,חלקם רגישים יותר לאור מהאחרים וחלקם רגישים יותר לחלק מהספקטרום הנראה מאחרים. כדי להפיק תמונה ייחודית לצלם היה עליו לדעת לבחור את הפילם שישרת את המטרה,הבחירה כללה פרמטרים של רגישות לאור,רגישות לגוון,זה או אחר,מהספקטרום הנראה ורמת החדות של סרט הפילם. מעבר לזה המצלמה עצמה חשפה את הפילם לאור או הסתירה אותו ממנו,ולכן:הצלם היה צריך לדעת לכוונן את הפרמטרים של החשיפה לאור גם לפי האור שבמקום הצילום וגם לפי רגישות הפילם לאור ולגווניו לפי בחירתו. בשל המיומנות הזו גם היום צילום בפילם נחשב למיומנות אמנותית גבוהה מאוד ולא שכיחה בקרב צלמים,אלה של המצלמות הספרתיות בכלל ואלה של מצלמות הפילם בפרט. הצילום בפילם ב 2024 הוא מטבע עם שתי פנים. הפן האחד הוא צילום במצלמת פילם שחושפת את האור לסרט צילום ולאחר מכן פיתוח הנגטיב של סרט הצילום והעברת הנגטיב למחשב לתכנת עריכה והפקה. הפן השני הוא צילום במצלמה ספרתית ואחר כך,בפיתוח בעזרת מחשב והחלת מאפייני הפילם שנבחר על התמונה,כאשר:מאפייני סרטי הצילום השונים עברו דיגיטציה ומאפשרים להכיל אותם על תמונות,ממצלמה ספרתית בת ימינו,וכן עריכה והפקה באפשרויות שבפן הראשון,זה שמצולם בפילם עצמו,כבר לא קיימות וספק אם היו קיימות בעבר. איזו מיומנות נחשבת לאמנותית יותר? הפן של צילום בפילם הפקת הנגטיב העברתו למחשב והפקתו נחשב כאומנות טהורה יותר כי לתפעול המצלמה,וגם לבחירת הפילם כאמור,נדרשת רמת ידע וניסיון גבוהים מאוד.

להמשך קריאהצילום בפילם.

נחל זוהר יולי 2024.

יום שישי שלוש לפנות בוקר,לפי התחזית באזור ים המלח צפוי עומד חום גבוהה כדי קיצוני. בתוכנית:לעשות את מסלול נחל זוהר עם אור ראשון,מתחילתו,סמוך למועצה המקומית תמר וסופו במיצד הרומי מערבה משם ולחזור עת השמש תתפוס את מקומה במזרח השמיים. 17 אלף שנה אחורה בזמן:בדרך מערד העתיקה מזרחה מרחק של יום הליכה בנוף החצוב במסלע המקומי מתגלה חופה של אגם מים מתוקים שרוחבו במקום כ 17 קילומטרים. תחילתו של האגם בצפון הכנרת של היום וקצהו הדרומי מלכך את צפון הערבה. בחורף,גשום פה ומי הנגר סוחפים תערובת של ארגוניט וחרסית ומשקיעים אותם,שיכבה אחר שיכבה,בימת הלשון ולחופיה. עוד כמה אלפי שנים חולפות להם,עידן הקרח,האחרון,מסתיים לו ואזור ימת הלשון משנה את פניו האקלימיים ומתחמם. הימה מתאדה,אט אט, ומרבצי תצורת הלשון הולכים ונחשפים,מתייבשים בשמש הקופחת ומשנים צורה בהתאם לאירועים סייסמוגרפים האופייניים לאזור שמקורם בתנועת הלוחות הנובי והערבי האחראיים ליצירת בקע ים המלח מליוני שנים אחורה. אומנם,בקע ים המלח שינה את אקלימו מגשום וממוזג לאקלים מדברי חם ואכזר כלפי יושביו,אבל:בהר ערד גשם ממשיך לרדת,לא כבעבר,רק מפעם לפעם. ומי הגשם מתנקזים להם אל ואדי במזרח העיר ערד החדשה ובשיטפון שוצף חורצים את מדבר יהודה ונופלים לבקע ים המלח שאליו הם נשפכים בסופו של דבר. חריץ הקרקע הזה,שמוליך את מים הגשם ממזרח ערד לים המלח,ובדרכו חורץ את משקע תצורת הלשון נקרא נחל זוהר והוא מהנחלים הקצרים יותר שנשפכים לים המלח בעוברם את מדבר יהודה מהרי השומרון שבמערבו. עץ השיטה הוא אחד ממיני העצים השכיחים בעולם. ידוע על 1393 מיני שיטה מתוכם רק ארבע שכיחים בישראל ובהם שיטת הסוכך שמצאה את משכנה בבקע ים המלח,לא רק אבל בעיקר. בכל נחלי ים המלח נמצא את עצי שיטת הסוכך אבל רק בנחל זוהר שיטת הסוכך היא מראה שכיח ותפוצתה בו גדולה,לעין שיעור,מתפוצתה בשאר נחלי ים המלח. למה בחרה שיטת הסוכך את נחל זוהר כבית הגידול הגדול ביותר שלה באזור? לאור העובדה שזהו מהקצרים שבנחלי ים המלח וגם זורמים בו מעט מים,וגם אלה שכן זורמים בו הם בתצורת שיטפון מהיר וחזק,אפילו מאוד,זו שאלה קשה והתשובה אליה לא ממש ברורה. מה שכן ברור:שיטת הסוכך ממש אוהבת את נחל זוהר ובניגוד לנחלים אחרים גם שכיחה בו מאוד וגם,גדלה בעיקר בתוך ערוץ הנחל וללא בשוליו כבשאר נחלי המלח.

להמשך קריאהנחל זוהר יולי 2024.

חוף ימה של הרצליה – יומה ה 251 של מלחמת חרבות ברזל.

למרגלות מסגד אדוננו עלי שביל המהלך בינות לקברי מוסלמים שעל מצוק הכורכר,חגלה וחמשת אפרוחיה חוצה בדאגה את השביל,מוליכה את גוזליה אל בנות לשיחים שם גון עורם מבליע אותם הרחק מהעין. מפעם לפעם מרימה החגלה האם את ראשה מביטה סביבה ותוהה לגבינו הלנו או לצרנו אתם. השמש כבר נוטה לערוב ופה ושם גלי הים,נמוכי הקומה,מתנפצים להם אל פני סלעים שהזדקרו להם בינות לגרגירי החול הנושק לים עצמו. החום טרם שכח אך אוושת הים וגוני הכתום המשתלטים על ערבו של יום בקונצרט של צלילים שמבקש לבשר על בואה של שבת. שבת של שלום,שבת שהיא,גם,ערבו של חג הקורבן בקרב בני דת האיסלאם שבקרבנו. בעוד אנחנו צועדים לנו על חופה ימה של הרצליה,השמש שוקעת לה בקו האופק המערבי לנו,צובעת את השמיים בגוני הכתום ולבסוף נעלמת בין גלי הים וקרני אורה האחרונים מלווים אותנו בדרך לכסופה שאתה נחזור הביתה.

להמשך קריאהחוף ימה של הרצליה – יומה ה 251 של מלחמת חרבות ברזל.

שמורת עין אפק – בית גידול לח.

שמורת הטבע עין אפק נמצאת בעמק זבולון מזרחית לקריית ביאליק ובה ביצות ומעינות המהווים את מקורו של נחל נעמן. השמורה הוכרזה ב 1969 ושיטחה כ 660 דונם והיא כוללת את עינות הנעמן כמו גם את תל אפק. בתקופה הכלקוליתית עיינות אפק היו לחוף הים. בראשית התקופה הזו החל להתקיים במקום יישוב כלקוליתי שנסמך על מעיינות הנאמן כמקור מים מתוקים. בתקופת הברונזה מוקמת באתר עיר נמל שמוזכרת בתעודות מצריות בנות התקופה. בתקופת הברזל בכלל ובעת שלטון ישראל באזור התקיימה במקום עיר פיניקית עדות לכך שגם בתקופה זו שכנו המעיינות בסמוך לחופי הים. מסיבות לא ידועות,אך ניתן לשער על דרך ההיגיון,ננטש האתר ככל הנראה בשל התרחקות חוף הים התיכון מערבה משם. במאה ה 12 מוקם במקום מאחז צלבני ששימש כבסיס כוח למסדר ההוספיטלרי של כורדנה. משעזבו הצלבנים את הארץ החליף האתר ידיים ובעיקר שימש כתחנת קמח לחקלאי האזור ששימרו את השם הצלבני של האתר כלמר:כורדני כשם בסיס צה"ל הסמוך. בשל עליות וירידות במפלס המים ובעטיין התרחבות והתכווצות של הביצות באתר,השימוש בתחנת הקמח,או בתחנות הקמח,שבו היה לא רציף. ב 1924 רכשה קק"ל את אדמות כורדני ובמקום הקים ברנקו זיצר,חקלאי מהאזור,חווה לגידול דגי קרפיון. זיצר הקים סכרי עפר וברכות אגירה שאגרו את מי עינות הנעמן ובהן שם דגי קרפיון שייבא מיוגוסלביה,אבל הניסיון הזה לא עלה יפה. דגי הקרפיון נסחפו לביצה שסביב ודגי הצלופח המקומיים סעדו מהם לשובע,הכלכליות של המיזם ירדה עד לקו חוסר הכדאיות. למרות זאת זיצר המשיך לגדל את דגי הקרפיון באתר עד למותו ב 1945. ברנקו זיצר היה יזם הרפתקני וגם חובב מכוניות מושבע. הוא קנה את עולמו כמי שהיה מגיע לביצות כורדני ישוב במכונית ספורט או מכונית בעלת ביצועים יוצאי דופן,לתקופתו,ודוהר בהן ברחבי הביצה בנהיגה ספורטיבית ומאתגרת. השלטון המנדטורי סכר חלק ממובילי המים בביצות כורדני,ואת מי המאגר שיצר הסכר הזרים לבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה לקירור תהליך זיקוק הנפט,שאליו קשורות ה"לבניות" המפורסמות של בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. מדינת ישראל שאבה מים ממעיינות הנעמן לשתייה. שאיבת היתר,יחד עם שינויים במשטר הגשמים,גרמו לירידת מפלס המים במעיינות ובביצה שלידם ולהמלחתם. האיזון הביולוגי,של החי והצומח,הופר ועצם קיומה הועמד בספק כדי הכחדה. רשות הטבע והגנים נכנסה לתמונה,הביצות הועמקו עד למי התהום,החי והצומח הושבו למקום חלקם בהשבה לטבע יזומה וחלקם בהתאוששות טבעית לאחר תיקון מאזן המים. כיום האתר מזין את עצמו ולא נשאבים ממנו מי שתייה. לפי הצורך הרט"ג מסלקים מהאתר מינים פולשים ומדללים את עצי האשל כדי למנוע פגיעה באיזון הביולוגי. במקום הותקנו תיבות קינון לתנשמת שמסייעת בשמירה על המאזן הביולוגי של החי,כמו כן:הושבו למי הביצות דגי לבנון הירקון שנכחדו ממנו בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת השבה לטבע שנחלה הצלחה רבה. על מנת לשמור על כמות ואיכות המים נקבע סף מינימום לרום המים בביצות ובמעיינות ובמידה וקו המים יורד מתחת לרום זה מוזרמים לאתר מי תהום מבאר סמוכה שמקורה במי התהום ולא במי מעיינות הנעמן. אמנת רמסר (RASAR) היא אמנה בינלאומית שדנה בשמירה על בתי גידול לחים. ישראל חתומה על האמנה הזו ושמירת איכות המים,החי והצומח באתר נשמרת במסגרת אמנת רמסר ומוכרז ככזה בישראל בכלל ובעולם בפרט.

להמשך קריאהשמורת עין אפק – בית גידול לח.

חמניות – רכס לטרון ועמק איילון.

החמנית המצויה,ובשמה העממי חמניה,היא צמח גר בישראל. היא עשתה עליה ממערב ארה"ב שם היא חלק מהבתה הטבעית. בישראל מרבית צמחי החמניה ימצאו בתצורה של גידולים חקלאיים במטרה לנצל את הצמח להפקת שמן חמניה וגרעיני החמניה המפורסמים בשמם העממי "גרעינים" שתפסו להם מקום של כבוד בסלון הבית הישראלי כפיצוחים בעת צפייה בשידור משחק ספורט,בדרך כלל כדור רגל או כדורסל אך לא רק הם. החמניה מגודלת בשטחי חקלאות כשהמטרה העיקרית היא להפיק ממנה את שמן החמניות. שמן החמניה מופק מזרעי הצמח,אותם זרעים המשמשים לפצוח,ומשמש למטרות של בישול,טיגון וכמתחלב במוצרי קוסמטיקה. רוסיה ואוקראינה הן יצרניות שמן החמניות הגדולות העולם ובשל המלחמה ביניהן כמות שמן החמניות בשוק פחתה ואת מקומו תופס שמן הקנולה שגם הוא צמח מיבשת צפון אמריקה ומגודל שם למטרה של הפקת שמן בלבד. שמה של החמניה נקשר באמונה שצמח החמניה עוקב אחרי השמש ממזרח למערב. תופעה זו,של צמח העוקב אחר השמש,איננה ייחודית לצמח החמניה ולמעשה החמניה עוקבת אחרי השמש רק בצעירותה. בבגרותה היא פונה כל היום לכיוון מזרח אסטרטגיה המאפשרת לה לצבור חום ובעקבותיו משיכת מאביקים יעילה יותר.

להמשך קריאהחמניות – רכס לטרון ועמק איילון.

בית אולגה חוף אולגה חדרה.

ינואר 1852 להוייסק שבבלרוס של היום נולדת ביתם הבכורה של מאיר ושפרה בלקינד,אולגה שמה. בילדותה אולגה מקבלת את חינוכה ב"חדר" של אביה שם היא לומדת,גם,עברית בה שלטה כדי ציטוט בעל פה של התנ"ך. בהגיעה לגיל 18 עוברת אולגה לגור בסנט פטסבורג. בתקופה זו לא הורשו יהודים להתגורר קבע בסנט פיטסבורג אלא אם היה להם מקצוע הנדרש על ידי השלטונות. אולגה למדה טלגרפיה ועסקה במקצועה בתחנת הרכבת המקומית. בעת הזו הכירה אולגה גבר צעיר מהנדס במקצועו שהפך לבן זוגה,וגם היה מקושר בקרב השלטון הסובייטי. בעזרת קשריו קיבלה אשרת מגורים קבועה בסנט פטסבורג והחלה בלימודי מקצוע המיילדות. לאחר שסיימה ללמוד מיילדות הצטרפה למוסד שייסדו נשים ממשפחת הצאר מוסד שעסק במיילדות של בנות משפחת הצאר שנכנסו להריון מחוץ לנישואין ועשה בו חייל וגם הון מכובד. אולגה מאמצת את הציונות לחיקה ובהשראת אחיה מצטרפת לתנועת הבלו"ים שבמסגרתה הקימו קבוצה שמטרתה הייתה להקים יישוב חקלאי שיתופי בארץ ישראל,רעיון שגרם להקמת התנועה הציונית הסוציאליסטית שאותה אולגה,אחיה ואחרים,נחשבים כמייסדיה. ב 1886 בעקבות מכתב מאביה שכבר שהה בארץ ישראל עוזבת אולגה את בן זוגה,את מקום עבודתה ועולה לארץ ישראל ומתיישבת בראשון לציון שם יילדה,בין השאר,את ביתה הבכירה של פיינה פיינברג שושנה. זמן קצר אחרי שהגיע אולגה בלקינד לראשון לציון פרץ מרד האיכרים השני בראשון לציון. המרד פרץ על רקע דרישת נציג הברון רוטשילד להפוך את איכרי ראשון לציון מאיכרים לשכירים. נשות המורדים ביקשו מאולגה לעמוד בראש משלחת לברונית דה רוטשילד,ששהתה בארץ יחד עם בעלה הברון רוטשילד,על מנת לשכנע אותה ואת בעלה לסגת ממהלכו של אוסוביצקי,נציג הברון. אולגה והאחרות נפגשו עם הברונית וזו,האחרונה,שכנעה את בעלה ואוסוביסקי פוטר מתפקידו ומהלך הפיכת האיכרים לשכירים נבלם. בתקופה זו מכירה אולגה בחור הצעיר ממנה ב 16 שנה העונה לשם יהושוע לבית חנקין וב 1888 במושבה יבנה השניים נישאים. אולגה חנקין ובעלה מתגוררים ביפו,אולגה ממשיכה לעסוק במקצוע המיילדות כשהיא רוקמת יחסים עם מכובדים מקרב ערביי ישראל והבדואים,קשרים שעד מהרה הופכים לקשרים המביאים לידיעתו של בעלה,יהושוע,מידע על קרקעות למכירה,קרקעות אותן הוא רוכש.

להמשך קריאהבית אולגה חוף אולגה חדרה.

השושן הצחור בנחל כלח.

כחצי קילומטר מצפון מערב לצומת דמון מתחיל את זרימתו מטה נחל כלח. זהו נחל אכזב שזורם על הצלע המערבית של הר הכרמל’דרומית מערבית לאוניברסיטת חיפה נשפך,נחל כלח,לנחל גלים שבתורו נשפך לים התיכון דרומית לכפר גלים. ב 1942 השלטון הבריטי חשש מפלישה של הצבא הנאצי לארץ ישראל,החשש התבסס על התקדמות צבא רומל באפריקה. כדי להגן על המנדט הבריטי בארץ ישראל תכנן השלטון הבריטי תוכנית הגנה שנקראה:"תוכנית המבצר האחרון". במסגרת תוכנית זו,סלל הצבא הבריטי דרך מצומת יגור ועד לשווייצריה הקטנה שבכרמל. הדרך הצריכה גישור על פני הוואדי של נחל כלח וכדי לעשות כן בנו הבריטים גשר המקשר את שתי גדות ואדי נחל כחל,גשר שעומד על תילו עד היום. על צלע הכרמל כמה צעדים מהגשר הבריטי שעל נחל כחל פורח השושן הצחור. השושן הצחור הוא צמח שמקורו במזרח התיכון והוא נחשב לסמל של טוהר ויופי ובאומנות של ימי הביניים קיבל מקום של כבוד כסמל לזה,מה שגרם לעקירתו משטחי גידלו במזרח התיכון,בכלל,ובארץ ישראל בפרט והעברת הצמחים לגידול מתורבת בגינות נחשבות באירופה. נחל כלח על שם מה? המילה כלח נזכרת פעמיים בתנ"ך ושתי הפעמים הן בספר איוב. כלח היא מילה סתומה,כלומר:מילה שאין אנו יודעים את משמעותה לא בעברית הקדומה ולא בעברית המודרנית.לביטוי "אבד עליו הכלח" אין קשר למילה כלח שמוזכרת בספר איוב,ובהקשר לביטוי הזה כלח מוצע שהמילה כלח היא הלחם של שתי מילים:כל לח קרי אבד עליו כל לח רוצה לומר נס ליחו ואבד עליו הכלח מתכוון לאיננו רלוונטי עוד. אם כן,על שם מה ומאיפה שמו של נחל כלח נשאר סתום ואיננו יודעים אך ניתן לשער השערה הגיונית ששמו העברי של הנחל הוא עיוות לשוני של שמו משפה אחרת שיכולה להיות ארמית,ערבית עתיקה אך זה היקש הגיוני והצעה בלבד. רעיית יתר יחד עם הקשרו של השושן הצחור עם יופי וטוהר שבעקבותיו נקטף והועבר לגינות באירופה,כל אלה גרמו להצטמצמות של בתי הגידול שלו. צמצום זה,שמשתרע על פני שנים רבות גרם לכך שהשושן הצחור כמופע בבית הגידול הטבעי שלו הוא צמח בסכנת הכחדה וגם צמח בר מוגן על פי חוק.

להמשך קריאההשושן הצחור בנחל כלח.

יום הזיכרון תשפ"ד.

בשנת 1860 מוקמת שכונת משכנות שאננים,השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות ירושלים. הקמת משכנות שאננים מהווה ציון דרך בהתפתחות הישוב היהודי בארץ ישראל ובכינונה של התנועה הציונית. מניין חללי מלחמות ישראל מתחיל מ 1860. החלל הראשון בחללי מלחמות ישראל הוא אהרון הרשלר ז"ל שנהרג ב 5 בינואר 1873 בידי פורעים ערבים כנקמה על כך שתושביה של משכנות שאננים הפסיקו לקנות מים מתושבי כפר השילוח,זאת בעקבות שנת גשמים ברוכה. חלל פעולות האיבה הראשון הוא אברהם שלמה זלמן צורף,פעיל למען הישוב בירושלים,בה הותקף ונרצח בידי ערבים. מאז 1860 ועד לערב יום הזיכרון ה 76 של מדינת ישראל נהרגו במלחמות ישראל 25,023 חללים,ובפעולות איבה נרצחו 5,100 ישראלים. יהי זכרם ברוך. ביום הזיכרון ה 76 למדינת ישראל נוספו 133 חטופות וחטופים ילדים וילדות,נשים וגברים,זקנות וזקנים חיילי צה"ל וחללי צה"ל,מהם 132 מוחזקים בידי חמאס עזה בעזה,ואחת נחטפה ומוחזקת בידי חמאס עיראק בעיראק. נתאחד,כל 9.9 מליון תושבי מדינת ישראל,לחזרה מידית של כל החטופים והחטופות.

להמשך קריאהיום הזיכרון תשפ"ד.