ארכיון אוקטובר 2019

נמלת הקציר היא הנמלה הגדולה ביותר שחיה בארץ ישראל. בניגוד לנמלי הבית,שהן לא נמלי בית בכלל אלא נמלה מהטבע שבמסגרת חיפושיה אחרי מזון נכנס גם לבתיו של האדם נמלת הקציר ממעטת,אם בכלל,להימצא בבתי האדם.

נמלת הקציר מעטת להימצא בקרבת אדם ועיקר תפוצתה הוא במדבר (נמלת הקציר חולית) ובשאר הארץ (נמלת הקציר שחורה).

נמלת הקציר חולית היא הנמלה הגדולה ביותר מבין הנמלים בארץ ישראל ועיקר תפוצתה הוא במדבר. מעבר לגודלה היא מאופיינת בלסתות חזקות מאוד המאפשרות לה לאסוף ולאכול מזון קשה מאוד.

נמלת הקציר חולית היא הנמלה היחידה שיש לה כנפיים ובתקופת ההזדווגות היא נוהגת לעוף בטוויר בעיר כחלק מהליך החיזור אחר המלכה בקן.

נמלת הקציר שחורה דומה מאוד לאחותה המדברית אך היא נפוצה במישור החוף ובהר הארץ ישראלי ואין לה כנפיים. גם לה לסתות גדולותת וחזקות אז היא קטנה,במעט,מקרובת משפחתה המדברית.

נמלת הקציר,בכלל, ונמלת הקציר שחורה איננה ידועה כאוכלת נבלות. לאוכלי הנבלות,כמו הנשר והצבוע,ישנה חשיבות עצומה לחי ולשווי המשקל הביולוגי בארץ שכן הם מסלקים את הפסולת הרקובה,ולא פעם הרעילה לשאר הטורפים,מן הטבע.

כאמור נמלת החציר שחורה איננה ידועה כמסלקת הפסולת מן הטבע ברם:בסיורינו בתל גדור נתקלנו בכמה נמלות קציר שחור שבעזזרת צבתותיהן האימתניות מפלטים פגר של עקרב,ככל הנראה ערב שחור אך לא זהינו בודאות את הפגר.

וכן,צילמנו והנצחנו את הרגע המאוד מיוחד הזה של הטבע – והתמונות לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

השלדג הוא עוף ממשפחת השלדגיים,וכשמו הוא ניזון משליית דגים ממקווי מים,אך לא רק.

השלדג שכיח בכל רחבי ארץ ישראל והוא איננו מצוי בתפוצה המאופיינת במקווי מים. השלדג,בארץ ישראל אך לא רק,ניזון מדגים אך גם מרכיכות,סרטנים,לטאות דו-חיים ומכרסמים קטנים ולכן שכיחותו איננה דווקא ליד מקווי מים.

השלדג הוא עוף טרטוראלי והזכר יחד עם הנקבה מסמנים את הטרטוריה שלהם ומתנהגים בתקיפות ועד לאלימות לזוג שלדגים אחר שמנסה להכנס לטרטוריה שלהם.

בתחומי הטרטוריה,ובדרך כלל ליד מקווה מים אך לא רק,בונה זוג השלדגים קן בצורת תל עפר שלתוכו מטילה הנקבה את ביציה שמופרים על ידי הזכר. כעבור כ -19 יום מתחילות הביצים לבקוע אך לא כולן בבת אחת אלא אחת אחת בזמנה היא וללא סדר הידוע לנו.

לאחר שבקעו האפרוחים זוג בשלדגים עסוק בשמירה עליהם ובהאכלתם.

גוזלי השלדג נשארים בקן 24 ימים שבמהלכם מאכילים אותם הוריהם ברם:השלדג,הזכר והנקבה,אינם ידועים כזוג הורים נאמנים והתופעה של מוות בקן כתוצאה מרעב שכיחה מאוד בקרב גוזלי השלדגים.

כעבור 24 שבועות בקן הגוזלים פורחים ממנו. חלקם ממשיכי,עוד פרק זמן קצר,להיות מואכלים על ידי אחד מבני הזוג וכעבור עוד כמה ימים פורחים מן הקן לגמרי ולעולם לא חוזרים עוד.

אחד השלדגים מצא את אזור הקינון שלו במי הים לרגלות מצוקי גדור והינה הוא,כפי שנתפס בעין העדשה:

לגלרית התמונות.

מנחם

החרדון הוא לטאה יחידה מסוגה – ונקראת חרדון מצוי. החרדון המצוי שכיח בארץ ישראל ויוון. גופו מגיע לאורך של כ-30 סנטימטרים וגון גופו משתנה בהתאם למספר גורמים כמו:גיל,הזדווגות,טמפרטורה בסביבת המחיה. למשל,בבוקר יהיה גון גופו כהה על מנת למשוך את חום השמש ובערב ההיפך הגמור מכך.

החרדון נפוץ בכל חלקי הארץ לרבות בישובי האדם והוא נחשב לבעל חיים מועיל מאוד שכן הוא ניזון מחרקים ופרוקי רגליים שנחשבים כמזיקים או מטרידים את האדם.

החרדון המצוי,כשאר מיני החרדונים,משתמש בתנועות קידה על מנת לתקשר בעת החיזור אחר בת המין השני וגם לסימון טרטוריה בפני חרדונים אחרים המזדמנים בדרכו.

והחרדון של מצוקי גדור – תמונות מהמפגש עימו הרי הן כאן:

גלרית התמונות.

מנחם

חוף הים של פארק גדור זימן לנו מפגש עם כמה מבעלי החיים שבוייתו על ידי האדם. אף כי בוייתו,זה לא מכבר,אין בעלי החיים האלה חשים בנכחותה של המצלמה ברם:עין העדשה הצליחה לקלוט אותם ברגעיהם המענינים מלאי האומר.

והתמונות,הרי הן כאן:

גלרית התמונות.

מנחם.

בכל שנה במהלך חגי תשרי אנחנו מבקרים בעין בוקק שבאזור שפך זוהר שבים המלח.

בכל שנה,בהתאם לזמן בשנה,חגי תשרי חלים בתקופה קצת אחרת מה שמזמן לנו לראות את אותו המקום בזמנים שונים בשנה ומשכך בחוויות שונות בין שנה לשנה.

השנה,כמות המים הגדולה של חורף האחרון,נתנה את הטון במראות בעין בוקק. כמות המים בואדי גדלה וניראית מהגדולות שראינו אי פעם,וגם:כמויות המים שזרמו בואדי שינו את נקיק זרימתו,פה ושם ובאופן שניתן לראות את השינויים.

החי בעין בוקק,היה השנה,מועט יחסית,לשנה שעברה,ועדין עין המצלמה הצליחה להעביר את המיוחדות והשונות המאוד יחודית של עין בוקק.

לגלרית התמונות.

מנחם.