מטס יום העצמאות ה 75 חלף מעלי בשלושה גלים. הגל הראשון כלל מסוקים ומטוסים קלים,שעה קלה אחריו חלף מטס ובו מטוסי קרב ועוד קצת זמן חלף ועבר הגל השלישי והאחרון ובו מטוסי תובלה ומודיעין.
תופעת המשושים בסלעי בזלת איננה תופעה נדירה,היא מופיעה במסלע הבזלת ברמת הגולן בבריכת המשושים,בנחל הזויתן הצמוד ובין עיט, כמו כן,חוזרת על עצמה התופעה הזו במקומו שונים בסקוטלנד,בצפון מערב אנגליה,בארמניה,סציליה,במקומות שונים בארה"ב ובאיים הקוריליים שברוסיה.
התופעה היא תולדה של תהליך התקררות לבה כאשר החלק החיצוני,שבא במגע עם האוויר הקר ביחס לחומה של הלבה,מתקשה בעוד בחלק הפנימי ממשיכה הלבה להיות נוזלית ובתנועה. בסופו של תהליך נוצרים עמודי לבה שלרובם צורת משושה אך גם צורת מחומש קיימת בשכיחות נמוכה יותר.
בריכת המשושים היא תולדה של שחיקה אירוזית שבה זרם המים בנחל,במקרה הזה נחל המשושים,חורצת מבסלע ובמקומות שונים מייצרת בריכות שאוגרות חלק מהמים,ומהן ממשיך ערוץ הנחל,במקרה הזה לערוץ נחל זויתן וממנו לכינרת.
נחל המשושים הוא נחל איתן במרכז רמת הגולן. הנחל מתחיל בנביעות שנמצאות במורדות הדרומיים של הר אביטל. בנביעות,שברובן נובעות כל ימות השנה. מהנביעות האילו חורץ הנחל את מסלע הבזלת של רמת הגולן במגמה כללית דרומה,עד שפוגש את ערוץ נחל הזויתן שביחד ממשיכים ונשפכים לכנרת בצפונה של הימה.
סביב לנחלים העושים דרכם בדרום רמת הגולן אל עבר הכינרת הוקם גן לאומי יהודיה שכולל את כל הנחלים הזורמים באזור וביניהם:נחל המשושים,נחל יהודיה נחל הזויתן ועוד. השמורה מחולקת לתת שמורות ובה שמורת נחל המשושים,שבכניסה אליה נשקף נופו של יער יהודיה,יער המכיל עצי אלון התבור ועצי שיזף מצוי ושיזף השיח.
בשישי,ביקרנו בחלק של שמורת יהודיה שבה זורם נחל המשושים. המסלול כולל תצפית אל עבר יער יהודיה,דולמן ומסלול תלול,היורד אל בריכת המשושים בכארבע מאות מדרגות סלע ובעומק של כ 137 מטרים,מגיע אל בריכת המשושים וסב על עקבותיו.
לפני בדיוק חודש ביקרנו באתר סוסיתא,שזה לא מכבר נפתח לציבור. היה זה בשלהי תקופת החורף הגאוגרפי של ארץ ישראל,וניכר באתר בכלל ובסביבתו הטבעית בפרט שלא מספיק גשם ירד באזור. אז,לפני כחודש,החורף טרם אמר את דברו…
בפסח השני,שחלף זה לא מכבר,קיבל הגולן מנת גשם נכבדת אך עדין לא הגיע לספיקה של הממוצע השנתי,ברם:הגשם רענן את פריחת האביב בגולן,בכלל,ובאתר סוסיתא,בפרט,שלבש: ירוק,צהוב ושאר צבעי האביב.
ביקור חוזר באתר מאפשר ראייה אחרת וגישה אחרת להנצחתו בעין המצלמה,נוסיף לזה את שמלת הירוק שלשב האתר וסביבתו ונקבל עין צילומית שונה מזו שהסתכלה על האתר ממש לפני חודש.
התמונות מסוסיתא:הן מדברות בעד עצמן – והן כאן לפניכם:
בתחילת המאה העשרים בסביבות תל שלף,שבפאתי כפר גבירול שברחובות,היה כפר בשם קובייבה. בגבעה שולטת באזור כפר קובייבה בנה מוסא שהין בית מידות,המעוטר בעמודים וקשתות והיה לאחד הבתים הראשונים בארץ ישראל שהכיל חדר שירותים ומטבח חדרי שינה וחדר אירוח רחב מידות.
במלחמת העולם הראשונה למרגלות בית שהין התקיים קרב המכונה קרב עיון קרא. הקרב היה בין חיל מצב אוסטרלי לצבא עות'מאני. הצבא עות'מאני הובס מה שהוביל,בהמשך,למנדט הבריטי בארץ ישראל.
במאי 1948 כבר קובייבה נכבש על ידי חטיבת גבעתי ותושביו המקוריים ספק ברחו ספק גורשו. חלקם עזבו את ארץ ישראל כליל,חלקם קבעו מושבם בעיר לוד וחלקם ביפו.
בית שהין עמד נטוש ושימש חליפות דרי רחוב או סתם הרפתקנים. עיריית רחובות,שבית שהין נמצא בתחום שיפוטה,ומנהל מקרקעי ישראל,שבית שהין נמצא בבעלותו במסגרת נכסי נפקדים,הכריזו על הבית כמבנה לשימור. מטעמים השמורים עם מנהל מקרקעי ישראל,בית שהין מולא בכ 40 משאיות מלט,קרוב ל 90 קוב מזויין מסוג ב 300,בטענה שזה ימנע שימוש במבנה על ידי דרי רחוב.מלוי בית שהין בבטון מזויין גרם לו לנזק בלתי הפיך.
נכון להיום מדובר במבנה לשימור שהגישה אליו חופשית ובעת ביקורנו במקום,בשישי האחרון,לא היה בשימוש של דרי רחוב.
את דרכנו לבית שהין ליווה שדה רחב ידיים משובץ בפרגים אדומים ושאר פרחי העונה בצבעי צהוב לבן – והתמונות שנתפסו בעין המצלמה – הן כאן לפניכם:
יום שישי 24 במרס בצהריים,אנחנו מחליטים לקפוץ למגדל צדק לבדוק מה התחדש בו,תמיד מתחדש במשהו בפרק הלאומי הזה,וגם:מאחר ומגדל צדק נמצא על נתיב נדידת האביב,ויש בו בריכות חורף אז ננצל את המקום לצפייה בצפרים הנודדות וגם לצלמן.
בתיק הצילום שמתי את עדשת וינטג’ היופיטר M21 עדשת 200 מ"מ על הלומיק קטנת החיישן על מנת לאפשר צילום,מרחוק,של בעלי הכנף – להיכנס לעולמם הקסום מבלי להפריע.
כשמניחים הנחות סבירות על בסיס הגיון בריא הן לא תמיד מחזיקות מעמד במציאות. כשהגענו למגדל צדק הסתבר ששלוליות החורף יבשו עד תום וחומו של יום הבריח כל בעל כנף שחשב,ולו לרגע,לעבור במקום.
חוץ מנתיב תעופה של נדידת האביב מעל מגדל צדק עובר נתיב תעופה אזרחי של מטוסים המנמיכים טוס לקראת מפגש של המכונות המעופפות המופלאות האלה עם האספלט של מסלולי הנחיתה בנתב"ג הקרוב.
באין ציפורים הסתפקנו בלכידת המכונות המופלאות מעשה ידי אדם שהפליאו בטכנולוגיית הנחיתה שלהם מעל לשמי מגדל צדק,למבט מעניין על שרידי המבצר הערבי של מגדל צדק מבעד לעשה במרחיקה ראות.
ציפורים,יוק אבל מטוסי מנמיכי טוס וברקע שרידי מבצר צדק יש והתמונות שנלכדו בעין העדשה – הן כאן לפניכם:
על גבעה שבמורדות הגולן,מזרחית לקיבוץ עין גב,במאה ה – 2 לפנה"ס מוקמת עיר בצורה. את הגבעה מחבר לגולן אוכף והמביט ממנו אל עבר הגבעה יכול לראות את דמיונה לצווארו של סוס מנקודת מבטו של הרוכב – ומשכך נקראת העיר Hipos סוס בלטינית וסוסיתא בעברית.
השלטון הסלאוקי,שמקים את העיר,מפנה את מקומו לאימפריה הרומית שהופכת את סוסיתא לעיר רומית אורתוגונלית אחת מעשרת ערי הדקפוליס באזורינו. בתקופה הרומית מגיעה העיר לשיא פריחתה ואף מנפיקה מטבעות משלה,מטבעות הנושאים דיוקן של סוס כשמה של העיר. העיר מקבלת את כל אלמנטים הארכיטקטוניים האופייניים לעיר רומית. ב 37 לפנה"ס מעביר השלטון הרומי את היפוס לידי הורדוס שממשיך לתחזק ולבנות בה מבני ציבור לאורכו של הדקומנוס מקסימוס של העיר. לאחר מותו של הורדוס,מעביר השלטון הרומי את העיר מפרובינקיה פלשתינה לפרובינקיה סוריה. כבר במאה השנייה לפנה"ס עם התבססות השלטון הרומי בעיר,נבנות בה שתי מערכות לאספקת מים שאורכן הכולל הוא כ 24 קילומטרים ופועלות בשיטת הסיפון והגרביטציה.
עם נפילת האימפריה רומית ותפיסת מקומה על ידי הביזנטיים ממשיכה הפריחה התרבותית של העיר והיא מסונפת לפרובנקיה פלסתינה סקונדה שכוללת את הגליל וגולן. עם כניסתה של הנצרות לאזור הופכת סוסיתא לעיר נוצרית ובשטחה נבנות מספר כנסיות מונומנטליות כיאה לעיר גדולה באימפריה הביזנטית שהנצרות הופכת לדת המדינה שלה.
בסוף המאה ה 6 תחילת ה 7 לספירה יורדת היפוס מגדולתה,כמו גם האימפריה הביזנטית – שאת מקומה תופס בית אומיה מטעם האיסלאם. עם תפיסת סוסיתא בידי בית אומיה והכללתה באימפריה האיסלאמית מאפשרים השליטים לבני העיר לאחוז בדתם,הנצרות,בדומה לרבות מהערים הביזנטיות שבמרחב ארץ ישראל ואשר נתפסות בידיהם באותה התקופה.
כשנכנסת האימפריה האיסלאמית למרחב שלנו היא פוגשת בערים ביזנטיות שנמצאות בתהליך של ירידה מגדולתן,בשל סיבה זו:רובן המכריע של הערים האלה נכנעות ללא קרב או ללא קרב משמעותי והשלטון החדש מאפשר סובלנות דתית שבמסגרת מאפשר להמשיך את חיי הנצרות בערים הללו. עם הזמן אנחנו רואים שהאוכלוסייה בערים הביזנטית מחליפה דת ו/או מתחלפת באוכלוסיה של בני דת האיסלאם מה שבא לידי ביטוי בממצא הארכאולוגי שכולל מבני מסגדים ושאר פריטים המאפיינים את תרבות האיסלאם.
בסוסיתא לא נמצא שום סממן לאימפריה האיסלאמית ששלטה בעיר,אין בא מסגדים ולא נמצא בא ולו פירור ממצא אחר האופייני לתרבות החומרית של האיסלאם,הכיצד,ומדוע?
בשנת 748 לספירה פוקדת את האזור שבין יריחו בדרום לחרמון שבצפון לאורכו של השבר הסורי אפריקאי, רעידת אדמה שמשמידה ערים רבות,ביניהן:את בית שאן,יריחו,טבריה,כפר נחום,אם למנות כמה,את סוסיתא הורסת רעידת האדמה עד ליסוד. ההרס כה רב עד כי העיר מעולם לא השתקמה ונשאר בשיממונה כפי שקפאה הזמן בשנת 748 לספירה ולעד.
בשישי האחרון ביקרנו בסוסיתא ומספר תמונות מהאתר,כאן לפניכם:
מידי שישי,אם זה בבוקרו של יום או בצהרי היום,אנחנו יוצאים לטיול במקום כלשהו בארץ ישראל הקסומה. מזג האוויר משחק תפקיד חשוב בבחירת היעד גם מההיבט של בטיחות ובטחון וגם מהעובדה שכל טיול כזה הוא,גם בעצם,מסע צילומי.
מקובל לחלק את השנה לארבע עונות:אביב,קיץ,סתיו וחורף. בישראל האביב והסתיו קצרים ואילו החורף והקיץ לא חולקים את חודשי השנה בשיווין. לשאלה מתי מתחיל החורף,ואני מדבר עליו כי עכשיו…חורף,יש שתי תשובות,האחת מבוססת על אסטרונומיה והשנייה על מטאורולוגיה.
אסטרונומית: החורף מתחיל בישראל ביום השוויון החורפי שהוא ה 21 בדצמבר 2022 ומסתיים ביום השוויון האביבי שהוא ה 21 במרס 2023.
מטאורולוגית: החורף בישראל החל ביום הראשון לדצמבר 2022 ויסתיים ביום הראשון לחודש מרס 2023.
מניין ההבדל בין שתי ההגדרות? הנטייה לחשוב היא שלחלופי העונות קשר למרחק כדור הארץ מהשמש. כידוע: כדור הארץ סובב סביב עצמו ובעת ובעונה אחת מקיף את השמש במסלול אליפטי ומשכך בחורף הכדור שלנו נמצא בנקודה הרחוקה מהשמש ולכן קר ויורדים משקעים. לא היא. המרחק בין הנקודה הקרובה ביותר לשמש ולרחוקה ביותר הוא כחמישה מליון קילומטרים מרחק קצר ולא משמעותי ביחס למרחק מסלול כדור הארץ מהשמש העומד על כ 150 מליון ק"מ וההבדל בין שתי הנקודות מנקודת מבט של כמות האנרגיה המגיעה לפני הארץ עומד של כפחות חמישה אחוזים,ולכן:למרחק של הכוכב שלנו מהשמש השפעה קטנה מאוד,אם בכלל,על עונות השנה.
מה כן משפיע על עונות השנה? ובכן,הכוכב שלנו מסתובב סביב לציר שעובר בין הקטבים ואיננו ישר אלא נוטב בזווית של 23.5 מעלות כשביום הארוך בשנה החלק הצפוני קרוב יותר לשמש וביום הקצר בשנה הוא נוטה הרחק מהשמש. משכך:חילופי העונות קורים בשל הזווית שבה פוגעות קרני השמש באדמה של הכוכב שלנו,בקיץ הזווית מתקרבת ל 90 מעלות ולכן מחממת את הכדור יותר מאשר בחורף שבה הזווית מתרחקת מ 90 המעלות ולכן מחממת פחות. יש לציין שלעובדה שיש לחורף תאריך התחלה ותאריך סיום אין זה אומר דבר על כמות המשקעים,אופי המשקעים ועל הטמפרטורה,הרוח הלחות וכו’ ואלה משתנים על פי פרמטרים בעלי שונות רבה והתנהגות כאוטית משהו.
בכל מסעינו בחורף הנוכחי גשם לא ירד עלינו והחורף,העונה הגשומה והקרה,לא הורגש על ידינו.ביום שישי האחרון פקדנו את שמורת פורה ולראשונה בחורף הנוכחי לכל אורך הטיול במקום ירד גשם…מעין אבסורד: את ההרטבות הראשונה שלנו של ציוד הצילום וכל מה שמסביב,את ההרטבות הזו חווינו בצפון הנגב מקום הנקשר עם מיעוט גשם על גבול הצחיחות.
הממטרים בפורה היו חלק מחוויית הטיול באתר,יחד עם הבוץ וקשיי המעבר בכמה וכמה נקודות בהן נחל פורה ונחל שיקמה עוברים באזור השמורה ובמסלול הטיול שלנו. ומלבד העצמה לחוויית הטיול הגשם העצים את שקלטה עין העדשה במגוון המיוחד ושובה העין של שמורת פורה – והצילומים,הם כאן לפניכם:
שמורת הטבע עיינות גיבתון,ובסמוך לה תל מלוט,נמצאת כקילומטר ממזרח למזכרת בתיה בין מסילות הברזל לירושלים ולבאר-שבע. זוהי שמורה טבע קטנה,כשמונים דונמים,ובשל מבנה הקרקע וקירבת מי התהום לפני השטח הפכו את השמורה לשמורה לחה,קרי הכוללת אגמון קטן שמלא במים כל ימות השנה ועונת החורף מוצפת כמעט במלואה.
ב 2016 נסגרה השמורה והוחלט לנקות אותה ממינים פולשים של חי וצומח,בעיקר צומח,וכן לבנות שביל הליכה בתוך השמורה שיצוף מעל לפני השטח כך שהמבקרים בשמורה,כל ימות השנה,יוכלו להלך בה מבלי לפגוע בחי ובצומח. האגמון עצמו גודר והגישה אליו איננה אפשרית.
ב 12 לינואר 2023 נפתחה השמורה למבקרים לאחר השלמת עבודות השימור והניקוי ויצירת מסלול ההליכה הצף.
אחר ניקוי השמורה הובאו אליה מיני דגים הייחודיים לנחלי ישראל והונחו באגמון הרב שנתי שבשמורה כדי לחדש את המגוון הביולוגי של האגם שאבד עקב פלישה של מינים פולשים והתערבות אדם.
תל מלוט,שהוא חלק אינטגרלי מהשמורה,מזוהה עם גיבתון המקראית שבה נערכו קרבות בין ישראל לפלשתים. בתל לא נערכה חפירה ארכאולוגית מסודרת אלא סקר ארכאולוגי שבוצע במסגרת הנחת צינור נפט בקרבת התל,ואלה מלמדים על ישוב רצוף בתל מהמאה ה 13 לפנה"ס ועד וסוף התקופה הביזנטית כשבחלק הארי מהתקופה היה התל בידי הפלשתים.
בשישי האחרון,אחר הצהריים,ביקרנו בעינות גיבתון ובתל מלוט והתמונות, הן כאן לפניכם:
הגיע לידינו מידע על פיו בהר חוזק,תל חזיקה,שברמת הגולן ישנה פריחה של שני צמחים נדירים למדי:אירוס הלבנון ורקפת יוונית. אתר הצמחים בתל חזיקה קטן ממדים וחשבנו לעצמנו,בדרך חזרה,לבקר בכפר העלווי היחיד בישראל כפר ראג’ר וממנו,שוב במסלול הביתה,לעצור בשמורת הטבע תל דן לביקור קצר והשבעת הרעב. וכך היה.
אירוס הלבנון.
אירוס הלבנון פורח בחודשים ינואר פברואר ושכיח אך ורק ברמת הגולן,בגליל העליון ובהר החרמון ברום שמעל לשמונה מאות מטרים. אירוס הלבנון דומה לאירוס הסרגל ושונה משאר מיני האירוסים הצומחים בארץ. עלי הכותרת שלו מאופיינים בצבעם בכחול תכול,ובפס מרכזי צהוב.לא מדובר בצמח קטן ממדים אך מעורר רושם עז במי שצופה בו.מחוץ לישראל אירוס הלבנון שכיח רק בסוריה לבנון ודרום תורכיה בלבד.
רקפת יוונית.
הרקפת היוונית הדומה לרקפת המצויה אך פרחיו קטנים יותר,בית הגידול שונה ועליו אינם מתחדדים בקצותיהם. בישראל שבמערב לירדן הרקפת היוונית נדירה ביותר.בית הגידול שלה הוא ברום של מעל לאלף מטרים במקומות ספורים ברמת הגולן,בהר מירון ובהר שזור שבגליל העליון. לרקפת היוונית התנהגות יחידה לה:היא גדלה סביב לגזעי עצי אלון למיניו השונים ורק בסמוך לעצים אלה. בשל רום הגדילה של הרקפת היוונית היא צריכה להתמודד עם שלגים מה שלא מפריע לה להפציע מבעד למעטה השלג אם וכאשר,יש כזה.
התמונות של אירוס הלבנון והרקפת היוונית,הן כאן לפניכם:
בחלקה הצפון מערבי של נס ציונה,גובל בישובים בית עובד והישוב אירוס,נמצא הגן הלאומי גבעות הכורכר. שטחו של הגן הוא כ 800 דונם. מצבו הסטטוטורי של הגן מורכב משהו,שכן חלק מאדמותיו נמצאות בבעלות פרטית ובשל כך לא ניתן להכריז עליו כגן לאומי מבלי לפצות את בעלי הקרקעות. הגן כולו נמצא בשטחה המוניציפלי של נס ציונה.
מרבית הפרק חולש על גבעות כורכר ובו משולבים כשלוש מאות סוגי צמחים ועצים מהפאונה המדברית והים תיכונית וביניהם אירוס הארגמן,אירוס ארץ ישראלי עצי אורן ואיקליפטוס כמו גם צומח שנשתל מעשה ידי אדם.
המפנה הצפוני של השמורה שופע בצמחיה וביניהם אירוס הארגמן,אירוס ארץ ישראל,כלניות,רותם המדבר עצי אורן ואיקליפטוס,אם נמנה כמה מהם. המפנה הדרומי הפחות מוצל ופחות גשום והצמחייה היא מהבתה המדברית.
אירוס הארגמן הוא אירוס האנדמי לארץ ישראל,גדל בקרקעות חול חמרה וכורכר ונפוץ בין גדרה,נס ציונה ובית עובד בדרום ועד נתניה ועתלית בצפון. אירוס הארגמן הוא צמח מוגן והוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה ובישראל סך 55 אוכלוסיות הפזורות בשטח שצוין לעיל.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות להפשיר קרקעות לבנייה בתחומי הגן הלאומי. ביוני 2006 קבעה כבוד השופטת שרה סירוטה,ז"ל,מבית המשפט המחוזי תל אביב כי לא ניתן יהיה להפשיר קרקעות לבנייה בשטח הגן הלאומי בשל סיכון ערכי נוף וטבע בכלל ואירוס הארגמן בפרט.
בעלי הקרקעות ערערו לבית המשפט העליון ובאפריל 2008 דחה בית המשפט העליון את ערעורם.
עירית נס ציונה קבעה את גבולות הגן הלאומי ב 2014 ושנתיים אחר כך גידרה את הפרק במטרה למנוע כניסה של כלי רכב ממונעים וגרימת נזקים בשטח הפרק.
כדי להשלים את מעשיה ובעזרת השרה להגנת הסביבה,דאז,גילה גמליאל נחתם צו המגדיר את שטח הגן הלאומי כ"תחום מוגן" ובו לא מתאפשרת תנועת כלי רכב ממונעים הצו נכנס לתוקף ב 2021 ותקף גם היום. קבוצת מתנדבים בשם "שומרי הגבעות" משלימה את פעילות העירייה ומתחזקת את הגן לרבות ניקיון שיטחו ותחזוקה של שבילי ההליכה בו.
בשישי האחרון ביקרנו בגן הלאומי גבעות הכורכר ונהנינו מפריחת אירוס הארגמן,כלניות,חמציץ מצוי,לופית מצויה,רותם המדבר וכמה שיחי צבר הנושאים,עדיין,את פרי הסברס – ומקבץ מיצג של התמונות הן כאן לפניכם:
