לי ולדניאל,הבת שלי,יש אי אילו מכנים משותפים ובעולם הצילום אנחנו חולקים את אהבת הארץ,לטייל בה ולצלם מנופיה. לא פעם כשאנחנו סוקרים זה את התמונות של זו,ולהיפך, ויוצא לנו לצחקק על עצמנו ולשאול האם שנינו,בכלל,היינו באותו המקום,באותה עת וצילמנו.

דניאל נכנסה לעולם בצילום הישר לחיכה החם של סוני ומצלמת חסרת המראה מתוצרתה,אליה משודכת אחת מהעדשות מהאוסף הפרטי שלי,מבית קנון עם מתאם שגורם לה,לעדשה,להרגיש בבית. אני,כידוע למי מכם,לקוח ותיק,כבר כמה עשורים,של קנון וברשותי מספר מצלמות ואוסף לא קטן של עדשות מבית היוצר הזה.

לאחרונה הגיעה דניאל לביקור מולדת בן מספר שבועות,ובמסגרתו אנחנו יוצאים,מידי שבוע,לאחד מאתריה של הארץ שלנו,להזין בנופיה את העין,הנפש ועדשות המצלמה.

הפעם,החלטנו להפוך את מסעות הטיול המצולמים לפרויקט משותף שבו חלים הכללים הבאים:

– בשטח עצמו כל אחד חופשי לצלם מה שנראה לו ואין מגבלה לכמות הצילומים ולתוכן שלהם.

– דניאל מצלמת בסוני שלה ואני מתאים את סט העדשה מצלמה לסט הכי פשוט שרק ניתן קרי למצלמות

הקרופ בכלל ולקנון הותיקה ביותר שברשותי בכלל ובעדשות מעדשת הקיט של הקנון הטובה והותיקה ועד

לעדשות קרופ שבתיק הצילום שלי. מצלמת ה FF והזכוכית האיכותית שלה נשארים מאחור בבית.

– לאחר הטיול כל אחד מעלה את כל קבצי ה RAW שברשותו לכונן משותף.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות שלו ומפתח אותן.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות של השני,או השנייה,ומפתח אותן.

– בסוף התהליך 5 התמונות שכל אחד בוחר,משלו ומשלה ולהיפך,עולים לכונן המשותף,ומשם עולים לפרסום באינטרנט.

צילומי שקיעה בחוף הים בערבו של קיץ יכול להיות עניין מאתגר מאוד,כי בלילות הקיץ הבהירים העדר עננות נמוכה,שמשמשת כמעין פילטר לאור השמש,הופך את אור השקיעה למאתגר בפן הצילומי.

בשל נסיבות שלא פה המקום לפרטן,יצאנו בערבו של חמישי לצלם את חוף הים סידני עלי,שבהרצליה,לעת ערב ובמהלך השקיעה,וכן לצלם את חבצלות החוף שזה זמן פריחתן.

חוץ מרקיע בהיר קיבלה את פנינו רוח חזקה עם משבים שהקשו על אחיזת המצלמות,עם הרוח החזקה קיבלו את פנינו רחפני מצנח שניצלו את הרוח העזה,וגם את הגלים שיצרה,על מנת לחדד כישוריהם בגלישת גלים בעזרת מצנח.

גם את ערב השקיעה בסידני עלי ניצלנו,דניאל ואני,על מנת לבחון את ההבדלים בעין הצילומית שלה ושלי,וגם הפעם כל אחד מאיתנו בחר חמש תמונות מהמצלמה שלו עצמו וחמש תמונות מהמצלמה של האחר/אחרת פיתח וערך אותן והתוצר עלה לכונן משותף,ומוצג פה כדי להתרשם איך שתי זוגות עיניים ושתי מצלמות שהיו באותה העת ובאותו המקום הבחינו בדברים שונים וביטאו הבחנתם באופן שונה באמצעות פיתוח התמונות לאחר לקיחתן,והתמונות מחוף סידני עלי,הן כאן לפניכם לשזוף בהן את העיניים:

.חמש תמונות שדניאל צילמה ופיתחה.

חמש תמונות שאני צילמתי ודניאל פיתחה.

חמש תמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

חמש תמונות שאני צילמתי ופתחתי.

מנחם.

לי ולדניאל,הבת שלי,יש אי אילו מכנים משותפים ובעולם הצילום אנחנו חולקים את אהבת הארץ,לטייל בה ולצלם מנופיה. לא פעם כשאנחנו סוקרים זה את התמונות של זו,ולהיפך, ויוצא לנו לצחקק על עצמנו ולשאול האם שנינו,בכלל,היינו באותו המקום,באותה עת וצילמנו.

דניאל נכנסה לעולם בצילום הישר לחיכה החם של סוני ומצלמת חסרת המראה מתוצרתה,אליה משודכת אחת מהעדשות מהאוסף הפרטי שלי,מבית קנון עם מתאם שגורם לה,לעדשה,להרגיש בבית. אני,כידוע למי מכם,לקוח ותיק,כבר כמה עשורים,של קנון וברשותי מספר מצלמות ואוסף לא קטן של עדשות מבית היוצר הזה.

לאחרונה הגיעה דניאל לביקור מולדת בן מספר שבועות,ובמסגרתו אנחנו יוצאים,מידי שבוע,לאחד מאתריה של הארץ שלנו,להזין בנופיה את העין,הנפש ועדשות המצלמה.

הפעם,החלטנו להפוך את מסעות הטיול המצולמים לפרויקט משותף שבו חלים הכללים הבאים:

– בשטח עצמו כל אחד חופשי לצלם מה שנראה לו ואין מגבלה לכמות הצילומים ולתוכן שלהם.

– דניאל מצלמת בסוני שלה ואני מתאים את סט העדשה מצלמה לסט הכי פשוט שרק ניתן קרי למצלמות

הקרופ בכלל ולקנון הותיקה ביותר שברשותי בכלל ובעדשות מעדשת הקיט של הקנון הטובה והותיקה ועד

לעדשות קרופ שבתיק הצילום שלי. מצלמת ה FF והזכוכית האיכותית שלה נשארים מאחור בבית.

– לאחר הטיול כל אחד מעלה את כל קבצי ה RAW שברשותו לכונן משותף.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות שלו ומפתח אותן.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות של השני,או השנייה,ומפתח אותן.

– בסוף התהליך 5 התמונות שכל אחד בוחר,משלו ומשלה ולהיפך,עולים לכונן המשותף,ומשם עולים לפרסום

באינטרנט.

כדי לדבר בשפה משותפת,הן לדניאל ולי והן לצופים,הקבצים מקבלים שמות קבועים על פי מקורם ומי פיתח אותם,להלן קונבנציית השמות שתלווה אותנו בפרויקט הזה:

DL-DL: חמשת התמונות שדניאל צילמה ופיתחה.

DL-ML: חמשת התמונות שאני צילמתי ודניאל פיתחה.

ML-ML: חמשת התמונות שאני צילמתי ופתחתי.

ML-DL: חמשת התמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

יום שישי האחרון,19 באוגוסט,יצאנו למסלול בנחל כזיב. המסלול כלל ביקור במונפורט,ממנו ירדנו לאפיק נחל כזיב. באפיק נחל כזיב כלל המסלול מספר מעברים במים כמו גם נקודת מבט מענינת למונפורט. לאחר קברת דרך באפיק נחל כזיב הגענו לעין תמיר,מעיין שופע שמזין את אפיק הנחל במהלכו מערבה. מעין תמיר עלינו חזרה לחניון,עליה לא קלה אך למזלינו מוצלת כולה. באמצע הדרך קרה לי משהו שלא קרה מעולם:הבטריה שבמצלמה היחידה שלקחתי איתי התרוקנה והמצלמה כבתה. את שארית הדרך הרוותי את העין הצילומית שלי אך לא את עין עדשת המצלמה.

התמונות שצילמנו ובחרנו משלל התמונות במצלמות שלנו,הן כאן לפניכם.ראוי לציין שמתוך 20 התמונות שבחרנו לפתח ולעבד,רק תמונה אחת בחרה דניאל לפתח מאילו שאני לקחתי,וגם אני בחרתי באותה התמונה בדיוק,מדובר בתמונה של דגי הנחף משביעים עצמם מאבני הנחל.שאר התמונות שכל אחד מאיתנו בחר,הן כאן לפניכם.

גלרית חמשת התמונות שדניאל צילמה ופיתחה.

גלרית חמשת התמונות שאני צילמתי ודניאל פיתחה.

גלרית חמשת התמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

גלרית חמשת התמונות שאני צילמתי ופתחתי.

מנחם.

לי ולדניאל,הבת שלי,יש אי אילו מכנים משותפים ובעולם הצילום אנחנו חולקים את אהבת הארץ,לטייל בה ולצלם מנופיה. לא פעם כשאנחנו סוקרים זה את התמונות של זו,ולהיפך, ויוצא לנו לצחקק על עצמנו ולשאול האם שנינו,בכלל,היינו באותו המקום,באותה עת וצילמנו.

דניאל נכנסה לעולם בצילום הישר לחיכה החם של סוני ומצלמת חסרת המראה מתוצרתה,אליה משודכת אחת מהעדשות מהאוסף הפרטי שלי,מבית קנון עם מתאם שגורם לה,לעדשה,להרגיש בבית. אני,כידוע למי מכם,לקוח ותיק,כבר כמה עשורים,של קנון וברשותי מספר מצלמות ואוסף לא קטן של עדשות מבית היוצר הזה.

לאחרונה הגיעה דניאל לביקור מולדת בן מספר שבועות,ובמסגרתו אנחנו יוצאים,מידי שבוע,לאחד מאתריה של הארץ שלנו,להזין בנופיה את העין,הנפש ועדשות המצלמה.

הפעם,החלטנו להפוך את מסעות הטיול המצולמים לפרויקט משותף שבו חלים הכללים הבאים:

– בשטח עצמו כל אחד חופשי לצלם מה שנראה לו ואין מגבלה לכמות הצילומים ולתוכן שלהם.

– דניאל מצלמת בסוני שלה ואני מתאים את סט העדשה מצלמה לסט הכי פשוט שרק ניתן קרי למצלמות

הקרופ בכלל ולקנון הותיקה ביותר שברשותי בכלל ובעדשות מעדשת הקיט של הקנון הטובה והותיקה ועד

לעדשות קרופ שבתיק הצילום שלי. מצלמת ה FF והזכוכית האיכותית שלה נשארים מאחור בבית.

– לאחר הטיול כל אחד מעלה את כל קבצי ה RAW שברשותו לכונן משותף.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות שלו ומפתח אותן.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות של השני,או השנייה,ומפתח אותן.

– בסוף התהליך 5 התמונות שכל אחד בוחר,משלו ומשלה ולהיפך,עולים לכונן המשותף,ומשם עולים לפרסום

באינטרנט.

כדי לדבר בשפה משותפת,הן לדניאל ולי והן לצופים,הקבצים מקבלים שמות קבועים על פי מקורם ומי פיתח אותם,להלן קונבנציית השמות שתלווה אותנו בפרויקט הזה:

DL-DL: חמש תמונות שדניאל צילמה ופיתחה.

DL-ML: חמש תמונות שאני צילמתי ודניאל פיתחה.

ML-ML: חמש תמונות שאני צילמתי ופתחתי.

ML-DL: חמש תמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

ביום שישי השני של חודש אוגוסט יצאנו לחוף הים בפלמחים,לביקור בתל יבנה ים,הסמוך,ולהישאר בחוף בשעת השקיעה.

התמונות מהטיול הזה הן כאן לפניכם:

גלרית חמשת התמונות שצילמה דניאל ופיתחה לעצמה.

גלרית חמשת התמונות שדניאל בחרה מאלה שאני צילמתי ופיתחה.

גלרית חמשת התמונות שאני צילמתי ופיתחתי.

גלרית חמשת התמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

מנחם

לי ולדניאל,הבת שלי,יש אי אילו מכנים משותפים ובעולם הצילום אנחנו חולקים את אהבת הארץ,לטייל בה ולצלם מנופיה. לא פעם כשאנחנו סוקרים זה את התמונות של זו,ולהיפך, ויוצא לנו לצחקק על עצמנו ולשאול האם שנינו,בכלל,היינו באותו המקום,באותה עת וצילמנו.

דניאל נכנסה לעולם בצילום הישר לחיכה החם של סוני ומצלמת חסרת המראה מתוצרתה,אליה משודכת אחת מהעדשות מהאוסף הפרטי שלי,מבית קנון עם מתאם שגורם לה,לעדשה,להרגיש בבית. אני,כידוע למי מכם,לקוח ותיק,כבר כמה עשורים,של קנון וברשותי מספר מצלמות ואוסף לא קטן של עדשות מבית היוצר הזה.

לאחרונה הגיעה דניאל לביקור מולדת בן מספר שבועות,ובמסגרתו אנחנו יוצאים,מידי שבוע,לאחד מאתריה של הארץ שלנו,להזין בנופיה את העין,הנפש ועדשות המצלמה.

הפעם,החלטנו להפוך את מסעות הטיול המצולמים לפרויקט משותף שבו חלים הכללים הבאים:

– בשטח עצמו כל אחד חופשי לצלם מה שנראה לו ואין מגבלה לכמות הצילומים ולתוכן שלהם.

– דניאל מצלמת בסוני שלה ואני מתאים את סט העדשה מצלמה לסט הכי פשוט שרק ניתן קרי למצלמות

הקרופ בכלל ולקנון הותיקה ביותר שברשותי בכלל ובעדשות מעדשת הקיט של הקנון הטובה והותיקה ועד

לעדשות קרופ שבתיק הצילום שלי. מצלמת ה FF והזכוכית האיכותית שלה נשארים מאחור בבית.

– לאחר הטיול כל אחד מעלה את כל קבצי ה RAW שברשותו לכונן משותף.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות שלו ומפתח אותן.

– מהכונן המשותף כל אחד בוחר 5 תמונות של השני,או השנייה,ומפתח אותן.

– בסוף התהליך 5 התמונות שכל אחד בוחר,משלו ומשלה ולהיפך,עולים לכונן המשותף,ומשם עולים לפרסום

באינטרנט.

כדי לדבר בשפה משותפת,הן לדניאל ולי והן לצופים,הקבצים מקבלים שמות קבועים על פי מקורם ומי פיתח אותם,להלן קונבנציית השמות שתלווה אותנו בפרויקט הזה:

DL-DL: חמש תמונות שדניאל צילמה ופיתחה.

DL-ML: חמש תמונות שאני צילמתי ודניאל פיתחה.

ML-ML: חמש תמונות שאני צילמתי ופתחתי.

ML-DL: חמש תמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

בשישי הראשון של אוגוסט,בשעת בוקר מוקדמת יצאנו לנחל אוג תחתון. היה זה יום חם מאוד ואזהרת חום חמורה באזור ים המלח. ניצלנו את שעות הבוקר הקרירות,ואת אור השמש המחמיא,לעשות את נחל אוג תחתון לשזוף בעין ולהנציח בעין העדשה. כשיצאנו מהאתר הוא נסגר לטיולים עקב עומס חום קיצוני.

מנחל אוג "קפצנו" לביקור באתר הטבילה קאסר אל יהוד וניצלנו את המקום לרענן את העין בנופי ארץ המנזרים ואת הנפש לרענן במשהו קריר. בדרך חזרה לכביש 1 נכנסנו למנזר עין חיג’לה לביקור קצר במנזר שבסיומו חזרנו הביתה.

התמונות מהטיול הזה הן כאן לפניכם:

לגלרית חמשת התמונות שצילמה דניאל ופיתחה לעצמה.

לגלרית חמשת התמונות שדניאל בחרה מאלה שאני צילמתי ופיתחה.

לגלרית חמשת התמונות שאני צילמתי ופיתחתי.

לגלרית חמשת התמונות שדניאל צילמה ואני פיתחתי.

מנחם.

כל אחד שחושב על עמק יזרעאל,בכלל,ועל אזור בית שאן,בפרט,חושב על אחד המקומות החמים בארץ ומי שמבקר באזור,בכלל,ובעמק המעינות,בפרט,רואה כמויות גדולות של מים שזורמים שם כל ימות השנה,הכיצד?

לפני כעשרים וחמש מליון שנה תנועת הלוח האפרקני והלוח הערבי החלה ליצר,בחיבור שביניהם,בקע כשהלוח הערבי נע צפונה במהירות של כארבע מילימטרים בשנה. נכון להיום הנוף בצד המערבי של הבקע,ששיך ללוח האפרקאי,נמצא כ 105 קלומטרים דרומה לאותו הנוף בצד המזרחי ששיך ללוח הערבי.

במהלך היווצרות הבקע נוצרו מספר שברי משנה,רובם קטנים ולא משמעותיים,חלקם מהווים היום ואדיות שבהם חותרים נחלי האכזב של דרום הארץ ואחד מהם הוא בקע משנה גדול הלו הוא עמק יזרעאל שנמשך מאזור בית שאן במזרח ועד לעמק עכו במערב לחופו של הים התיכון. בהיווצרותו חוצה ומבקע שבר המשנה את הרי השומרון הצפוניים,בכלל,ואת רכס הרי הגלבוע בפרט.

הרי הגלבוע,שגאוגרפית הם חלק מהרי השומרון,מהווים מחסום לענני הגשם שנוצרים בחורף וגשם ניתח עליהם. מי הגשם מחלחלים במסלע הקירטון ונאגרים באקוויפר ההר. תת השבר של עמק יזרעאל גרם למים שנאגרים באקוויפר רכס הרי הגלבוע לסוט אל המקום הנמוך ביותר שהם מוצאים,והמקום הזה הוא עמק בית שאן,בכלל,ועמק המעינות בפרט,וזו הסיבה לשיפעת המים באחד המקומות החמים בארץ ישראל.

בהמשך לביקור בעין שוקק המשכתי בשביל הרטוב,שהוא חלק מערוץ הנחל שבו זורמי מי עין שוקק עד שפוגשים בנחל הקיבוצים ונשפכים אליו.

התמונות מהשביל הרטוב,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

מפעם לפעם מתקיימת פעילות לילה בגן הלאומי מגדל צדק,פעילות הגולשת לשעות השקיעה. הגן הלאומי מגדל צדק מתחדש כל הזמן ובכל ביקור בו מתגלים מראות חדשים,חלקם בגלל שמדובר בביקור חוזר ובאופן טבעי העין פנוייה יותר לראות דברים שבפעם הקודמת לא ראתה,וגם בגלל שהגן מתחדש כל הזמן.

יום רביעי האחרון היה יום חם,העננות היתה אפס,ובכל זאת לא פספסתי את ההזדמנות לבקר במגדל צדק ולבלות בו ממש בעת השקיעה ומעט אחריה.

ממש דקות לפני השקיעה החלו במערב,ממשש מעל לקו החוף,לעלות עננים השמש החלה ללבוש גוני הזהב,והאתר שפני באוריאנטציה מזרח מערב החל ללבוש את גוני שקיעת הזהב,ששמחתי לשזוף בהן את עיני ואת עין העדשה.

והתמונות שנלקחו בעת השקיעה במגדל צדק,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

עין שוקק הוא הנביעה הגדולה ביותר מבין מעיינות הנובעים בעמק המעינות. בתקופה הביזנטית הוקמה במקום תחנת קמח גדולה ועל פי נטף הנחלים שבאתר תחנת הקמח פעלה תקופה ארוכה וזמן מה אחרי נפילת האימפריה הביזנטית. חפירה ארכאולוגית מסודרת לא נערכה באתר ומשכך,איננו יודעים עד מתי בדיוק היתה תחנת הקמח פעילה.

יום שישי האחרון בשעה קטנה של הלילה אני שם פעמי לעין שוקק. עם אור ראשון אני מגיע לנביעה בעין שוקק,אך אור השמש העולה מאכזב ביותר ותנאי הצילום קשים. תוך כדי חיפוש אחרי זוייות צילום,עובר חולף הזמן,וענן גדול מכסה את עין השמש ומציע תנאי תאורה המאירים את הנביעה באור השחר בשעת הזהב שלה כה יחלתי.

לאחר הביקור בנביעה עשיתי קברת דרך בשביל הרטוב שהוא מהלך נחל שוקק עד לצומת עם נחל הקיבוצים אליו הוא נשפח. התמונות מהשביל הרטוב יפורסמו בנפרד.

התמונות אשר קלטה עין העדשה בנביעה של עין שוקק הרי הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

מפעם לפעם רשות הטבע והגנים משאירה את אתריה פתוחים עד לאחר השקיעה בערב. לא פעם זו הזדמנות לביקור חוזר באתר והפעם לתפוס אותו,ולהרוות את העין ועדשת המצלמה,בשעת הזהב (Golden Hour) כשהיום נוטש את האתר ומשתלטת עליו שעת השקיעה והחשיכה מיד אחריה.

ביום שישי האחרון אתר העיר הנבטית עבדת אשר בנגב נשאר פתוח עד לאחר השקיעה. יום בעייתי,משהו,כי בשעות שרצוי לעזוב את אזור המרכז,את עיר מגורי,בדרך דרומה צפוי להיתקל בקשיי תעבורה בשל ביקור נשיא ארה"ב ביידן בישראל.

אף על פי כן אנחנו מחליטים שלא מוותרים על ההזדמנות יהה אשר יהה. עם לקיחת מקדם זמן לקראת עומסי תנועה בשעת צהרים, אנחנו יוצאים דרומה לכיוון עבדת. הוייז לא מספר על קשיי תעבורה,ואכן לא היו כאלה ואנחנו מגיעים לאתר קצת יותר משעה לפני המועד המתוכנן,מה שמאיר בידינו זמן להתארגנות,ארוחת צהרים קפה והמון זמן לבקר באתר ולא רק להינות מיופיו וממה שיש לו להציע,אלה גם להחליט איפה נהייה בשעת השקיעה.

ביקרתי בעבדת לא פעם ולא פעמים ובעונות שונות של השנה. לכאורה,אני מכיר בו כל אבן למעשה:אין המצב ממש כך הן בשל התחדשויות שצצות מפעם לפעם באתר והן בשל העובדה שכל ביקור ממקד עצמו בחלק אחר של האתר ומאפשר לגלות פרטים שנעלמו להם בביקורים קודמים.גם העובדה שהבאתי איתי ציוד צילום הנדרש להנצחת האתר בשעת השקיעה מצרפת נקודת מבט נוספת וחדשה במחשבה:מה ואיך יכנס בקומפוזיציה שתילקח בעת השקיעה.

בביקור הזה שמנו את הדגש על ביקור במחנה הלגיון,הלגיון העשירי על פי תיעוד באתר,שנמצא בפאתיה המזרחיים של עבדת. המחנה,כשהיה פעיל,היה מחוץ לחומות העיר ויחסית מרוחק ממנה,ושימש את הלגיון במסעותיו דרומה,לאזור אילת על פי התיעוד באתר,וצפונה אל עבר ירושלים. ללגיון העשירי תביעת רגל בהסטוריה של המאבק בין היהודים לרומא,והיה הוא זה שצר על מצדה.

מצב השחזור של מחנה הלגיון העשירי בעבדת מהטובים שראו עיני,וזה המקום לציין: מבנה העיר הרומית האורטגונלית,זו שיש לה קרדו ודקומנוס,כל אלה מבוססים על מבנה מחנה הצבא של הלגיונות הרומים,ולא להיפך. משכך לשיחזור הנהדר של מחנה הלגיון בעובדת חשיבות רבה גם בהבנה של מבנה העיר הרומית הקלאסית.

עת מתחילה השמש לשקוע במערב,אנחנו מתמקמים בחלק הצפון מערבי של העיר ליד שער המקדש הנבטי ובחצר הכנסיה הביזנטית ששאבה את השראתה מהארכיטקטורה הנבטית שבתורה,שאבה את השראתה מהארכיטקטורה המצרית. קרני השמש מאירות באורה הכתום צהוב את שרידי שני בתי במקדש,הנבטי והביזנטי,וצובעים אותם באור שקיעה אפי ושובה עין.

והתמונות משעת הזהב של עבדת,הרי הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

לגלרית התמונות – בראי הפילם

מנחם.

יום שישי,מתעורר בשלוש לפנות בוקר ובראשי מנקרת השאלה:לאן נוסעים היום לצלם ולהרוות את צימאון העין? עוד בטרם עליתי למשכבי ניקרה במוחי המחשבה לבקר בעמק המעינות וכהכנות לזה בדקתי את מזג האוויר,זמני נסיעה ומה יש שם לראות ולצלם… והלכתי לישון.

מזג האוויר בשישי הזה ממש לא מסביר פנים למשהו רגלי וארוך באזור עמק בית שאן. מבט בתחזית מגלה שישנה אזהרה על עומס חום כבד שיתפתח בשעות הבוקר המוקדמות בעמק.

מבט בשעון מגלה שיש לי חלון זמן לקבל החלטה:לאן? מה לראות ואיפה לתת דגש להתעכב על לקיחת תמונות? כמה זמן עומד לרשותי להגיע לנקודות שיבחרו ממש עם אור ראשון ומה סדר האתרים בהם אבקר ולכמה זמן? מה לשם בתיק הצילום ומהי השעה לקבלת החלטה להמשיך או לנטוש ולחזור הביתה,גם בגלל עומס החום וגם בגלל עומס מטיילים הצפוי במקווי המים שבעמק.

בסופו של דבר מגלה זאת: יש לי זמן לכוס הקפה של הבוקר,לבחור נתיב נסיעה,לבחור שני אתרים לביקור,להתארגן לרחצה/טבילה באחרון הלוקיישונים,ולחזור בשעת בוקר מוקדמת כשהמקום מתחיל להיות הומה אדם.

הפור נפל:קפה של בוקר,ארגון ציוד הצילום בתיק הציללגלרית התמונות – עריכה מחדש.ום,ערכת קפה וקפה חם לדרך וכשהשעון מראה על 90 דקות לאור ראשון מנוע הכסופה מתעורר לחיים ואנחנו…יוצאים לדרך.

לגלרית התמונות – עריכה מחדש.

הנקודה הראשונה שבחרתי לבקר בה היא במפלים הלבנים. חלק מעמק המעינות אך מחוץ לפרק המעינות וגם מקווה המים מעשה ידי אדם היחידי בעמק המעינות. אחרי המפלים הלבנים (ויש להשתמש בשם המקום ברבוי הלשוני כי המפל הלבן זה מקום אחר לגמרי ונמצא ברמת הגולן) סרתי לנקודה הבאה:לעין מודע שבפרק המעינות,שם גם טבלתי להנאתי במימיו הקרירים של המעיין,עוד כוס קפה אחרון לבוקר וחזרתי לכסופה,ועימה הביתה ממש עת החל עין מודע להתמלא אדם ואת הכניסה לסחנה,הסמוך,כבר גדשה שיירת מכוניות השמורה לפקקי הבוקר של גוש דן.

עוד אחזור לעמק המיינות ועוד אוסיף לשתף אתכם במידע שאספתי אודותיו,ועד אז,ולעת עתה,התמונות מאור ראשון,וזריחה,במפלים הלבנים ואור ראשון של בוקר שישי מעין מודע כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

לגלרית התמונות – עריכה מחדש

מנחם.

מנקודת מבט צילומית השמיים שמעלינו הם פילטר ענק,וטבעי,שמסנן את אור השמש הנראה על ידינו.

כאשר השמש שוקעת הזוית שבה אור השמש עובר בשמיים משתנה,והשנוי הוא בהתאם לעונות השנה.

אך לא די בשמש ובזווית שאורה חוצה את השמיים שלנו,כדי שצבעי השקיעה האפיים בגוני הכתום צהוב יווצרו צריך פילטרים נוספים שיסננו את אור השמש ויעבירו חלק מסויים של הספקטרום הנראה ואת האחר יבלמו.

מי שאחראי להיווצרות אור השקיעה האפי היא האטמוספירה שמעלנו. כאשר באטמוספירה פזורים עננים,בכלל וכאלה שמורכבים מטיפות מים בפרט,העננים הופכים לפילטר נוסף המסנן חלק מהאור הנראה ומעביר חלק אחר.

מרכיב נוסף של האטמוספירה שכשקיים משמש כפילטר לאור הנראה הוא חלקיקים של אבק נתזים מגלי הים ועוד.

מקובל לחשוב שזיהום האוויר מעשה ידי אדם תורם להווצרותן של שקיעות מרהיבות. אין זה נכון כלל ועיקר,זיהום האוויר מעשה ידי אדם לא רק שלא תורם לשקיעות המרהיבות,שהן בעצם היווצרות של פילטרים המסננים את אור השמש הנראה,ההיפך הוא הנכון:זיהום האוויר מעשה ידי אדם מפריע ומזיק לאטמוספירה וליכולת שלה לסנן את האור.

רוצים ראיות? שנחאי,שבסין,שוכנת לחוף ים והיא אחת הערים המזוהמות בעולם ולמרות זאת מראה הזריחה האפית בגוני הצהוב כתום נדיר בה. אותו הדבר בתל אביב שלנו,גם היא מזוהמת ועדיין תדירות השקיעות בכלל ובקיץ בפרט נמוכה,אילו התיאוריה הזו היתה נכונה יום יום שנחאי ותל אביב היו סוגרות את היום בשקיעה מרהיבה ולא היא.

ביום רביעי השישה בחודש הצטברו התנאים האופטימליים ליצירת פילטר לאור השמש,פילטר שיעביר את גוני הצהוב,כתום וכחול ויסנן את השאר,פילטר שכלל יכסוי של ענני גשם מעל לחוף הים,כמות חלקקי אבק טבעיים שדי בה כדי לסנן את האור הנראה וגם יום קיץ חם אך לא מהחמים והמעיקים של הקיץ הישראלי.

תחת תנאים אלה הגענו לחוף סידני עלי שבהרצליה ממש בעת שקיעה והתמונות מהשקיעה האפית והיפה הזו,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם