עין גדי,נחל דוד.
עין גדי.
דומה שאין צורך להכביר מילים על שמורת הטבע עין גדי,ברם:בלב השמורה זורם נחל דוד. נחל דוד נובע,בעין השולמית,במעיין שנגרם כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי. משם זורם הנחל מזרחה ובדרך נופל במפל דוד שמזין את השמורה במימיו,ובעוד כמה מפלים בדרך,עד שנשפך לים המלח.
שמורת הטבע עין גדי מכילה בתוכה מספר אלמנטים ארכיאולוגים כמו:בית הכנסת של עין גדי היהודית וכן מקדש חלכוליתי מרשים.
נחל דוד הוא נחל איתן,ברם:רוב מימו נשאבים על ידי מפעל עין גדי שמבקבק את המים ומוכר אותם בשווקים בארץ כמים מינראלים.
על פי הסכם בין רשות הטבע והגנים ולמפעל,חלק מהמים מוזרמים לאפיק נחל דוד,ללא כל טיפול,על מנת לשמר את החי והצומח בשמורה.
שמורת עין גדי ניזוקה קשות על ידי האדם,הן מהמבקרים המקום והן מהישוב הישראלי שבסמוך לו. בעשור האחרון הוחזרו לשמורה מיני צמחים ועצים שנכחדו ממנה עקב פעילות האדם,ודרך קבע מבואר כל הצומח שאיננו טיבעי לאזור ואשר פלש לשמורה.
בשמורת עין גדי ישנו מיקרו קוסמום יחודי של חי וצומח היחודי לאזור ולארץ ישראל,והיחודיות שלו נובעת מהחיבור של מדבר ומקווה מים באמצעו,על כן:כל החי והצומח בעין גדי הוא יחודי לשמורה ומוגן על פי חוק.
נמר המדבר הוא תת מין של הנמר. זהו הנמר הקטן ביותר הידוע לאדם. ידוע בעולם על אוכלוסיה של כ-200 נמרי מדבר,והמין הזה נמצא בסכנת הכחדה מידית.
ב-1982 נצפה נמר מדבר בשמורת הטבע עין גדי ואוכלוסית נמר המדבר בעין גדי מנתה כ-9 פריטים. ארבע שנים אחר כך מנתה אוכלוסיית נמר המדבר,בעין גדי,ארבע פריטים בלבד והאחרון שבהם נצפה בשומרון ב-2010.
נכון להיום נמר המדבר נכחד לחלוטין מאיזור עין גדי אם כי ישנן ראיות למספר בודד של פריטים באזור ירדן,לבנון וכאמור בשומרון.
על פי שמועות בלתי מאומתות בשנים האחרונות היו כמה אירועים שבהם נמצאה פעילות של נמר מדברי בשמורת הטבע עין גדי ויתכן כי שמירת המידע הזה בסוד נועדה לאפשר לנמר לחזור לאזור או לפחות לפקוד אותו ללא הפרעה מצד האדם. מכל מקום באופן רשמי,בעין גדי נמר המדבר הוא מין…שנכחד.
מצורפות תמונות מהפארק הלאומי עין גדי,נחל דוד.
מנחם.
נחל ערוגות.
נחל ערוגות.
נחל ערוגות הוא אחד הנחלים הארוכים בארץ ישראל. תחילתו באזור אפרת שבהרי השומרון וסופו בים המלח מעט דרומית לנחל דוד הידוע,גם,בשמו שמורת הטבע עין גדי. אורכו של הנחל כ-46 קילומטרים. שטח הניקוז של הנחל הוא כ-230 קמ"ר ועד לנפילתו לשקע הסורי אפריקאי הוא נחל אכזב שוסף לתוכו יובלים של נחלי אכזב בחלק המזרחי של מדבר יהודה.
באזור נפילתו של נחל ערוגות לשקע הסורי אפריקאי נפרץ מעיין שממנו והלאה זורמים מים מתוקים בערוץ הנחל,כל ימות השנה. שמורת הטבע,נחל ערוגות,מתחילה במעין ערוגות שנופל מגובה של כמה עשרות מטרים לנקיק נחל ערוגות ומסתיימת קרוב לשפך הנחל למרגלות קיבוץ עין גדי.
מתחילתו,באגן הניקוז שבאזור אפרת,ועד שנשפך לים המלח נופל הנחל כ 1350 מטרים. שפיעת מעיין ערוגות נמצאת בגובה של כ-500 מטרים,מעל לפני הים,והוא זורם בנקיקו עד לגובה של כ-410 מטרים מתחת לפני הים.
בערבית,חלקו התחתון של נחל ערוגות,נקרא אלעריג’ה קרי:הנחל שסטה ממסלולו. השם הזה ניתן לו כי באזור השבר הסורי אפריקאי סוטה נחל ערוגות ממסלולו במגמה דרומה ואז פונה מזרחה אל ים המלח.
ועדת השמות הלאומית החליטה לשמר את שמו הערבי של הנחל ועיברתה אותו מאלעריג’ה לנחל ערוגות.
לפי גרסה אחרת שם הנחל מגיע מערוגות האפרסמון,פרי שגודל הערוגות באזור עין גדי על מנת להפיק בושם ממנו. האפרסמון הזה איננו מזוהה עם צמח הידוע לנו כיום וככל הנראה כשפסק גידלו ועיבודו לבושם,בתחילת התקופה הביזנטית,אבד מקורו לעד.
מי נחל ערוגות,כמו גם מי נחל דוד,נשאבים למפעל מים עין גדי מבוקבקים,ונמכרים בארץ כמים מינראלים. על פי הסדר בין רשות הטבע והגנים ומפעל עין גדי חלק מהמים מושבים לטבע,ללא טיפול כלשהו,על מנת לשמר את החי והצומח בנקיק נחל ערוגות ובנחל דוד הסמוך.
לפניכם תמונות שצילמתי בנחל ערוגות,בחלקו המזרחי של הנקיק,ובחופו המערבי של ים המלח.
מנחם.
אמת המים של קיסריה.
ראשיתה של קיסריה הוא במגדל סטראטון ומתוארך לסוף התקופה הפרסית. במגדל סטראטון היה נמל ששימש את הפניקים ונשלט על ידי מושל דור. מגדל סטראטון נמצא צפונית לעיר הרומית שהיא גן לאומי קיסריה.
בשלהי התקופה הפניקית השימוש במגדל סטראטון מפסיק מסיבה לא ידעה והאתר ננטש.
ב-25 לפנה"ס מחליט הורדוס לבנות עיר נמל רומית דרומית למגדל סטראטון,במיקומו של הגן הלאומי קיסריה. הבנייה אורכת כ-12 שנים ובשנת 13 לפנה"ס נחנכת העיר והנמל שלה משמש כנמלה הימי הראשי של פרובינציה יאודיאה בראשות הורדוס.
כדי שהעיר תתקיים בונה הורדוס אקוודוקט שמוביל מים ממעינות שוני,ליד בנימינה,לעיר. האקוודוקט הזה פועל מראשית העיר ועד לתקופה הביזנטית,אולם פעילותו רצופה בתקלות ובעיות שעיקרן קשור באי יציבות הקרקע באזור כביש 2 של היום והאקוודוקט סבל משקיעות ושברים והעיר סבלה מאספקה לא סדירה של מים,לא סדירה בסטנדרטים,המאוד גבוהים,של האימפריה הרומית.
באחד מאירועי השקיע של האקוודוקט גויס הליגון העשירי,שחנה אז בסוריה,על מנת לשקם את האקוודוקט ואסטלה על כך,ניתן למצוא בכניסה למושב בית חנניה.
בתקופה הביזנטית חיברו לאמת המים הגבוהה,של הורדוס,אמה נמוכה יתר שהובילה מים מנחל התנינים,ליד מושב בית חנניה,ובסמוך לכניסה לעיר האמה הנמוכה חוברה לגבוהה שהזינה את העיר במי שתייה.
בתום התקופה הביזנטית חדלות האמה הגבוה והנמוכה לפעול בשל תחזוקה לקויה ושחיקה גבוהה ובתקופה הערבית שליטה האחרונים של העיר,מי העיר מסופקים מבורות אגירה וממי הנגר העילי.
בשבת בבוקר ביקרנו בחוף אמת המים שבו נמצאות האמה הגבוהה,של הורדוס,והנמוכה,מהתקופה הביזנטית,זו לצד זו והתמונות מהביקור,כאן לפניכם.
ובסרטון:
מנחם.
סידני עלי
ב-699 נולד עלי אבו טאלב לאבו טאלב דודו של הנביא מוחמד. אבו טאלב היה מהראשונים לקבל על עצמו את האיסלם,והמסורת האיסלמית טוענת שגם עלי,עצמו,קיבל עליו את האיסלם בעודו בן שבע.
דת האיסלם,כמו היהדות והנצרות,איננה מונוליטית ויש בה זרמים שונים,אחד מהם,ןמהגדולים שבהם, זו השיעה. השיעה התפצלה מהזרם הראשי באיסלם,הסונה,והסונים מאמינים שמחליפו היחיד של הנביא מוחמד הוא עלי אבו טאלב.
לאחר מותו של הנביא מוחמד עלי,שהיה האדם בן דת האיסלם הקרוב ביותר לנביא מוחמד,היה היורש הטבעי ברם תומכיו של הנביא מוחמד במדינה חשבו אחרת ולפני שעלי הפך לחליף האיסלם קדמו לו שלושה חליפים אחרים.
כשעלה עלי לחליפות ב-651 אירע הפיצול בין הסונה לשיעה ולמעשה השיעים מאמינים,כאמור,שעלי הוא מיסד השיעה כמו גם יורשו היחיד של הנביא מוחמד.
שלטונו של עלי היה רווי אלימות ומלחמות בעיקר בשבטים ועמים איסלמים שסרבו,קראו תיגר,על חליפותו.
בשנת 656 נרצח עלי ונקבר בעירק של היום.
באיסלם מקובל לתת למסגדים שמות של אנשים,חלקם קשורים בהתהוות הדת וחלקם אנשים חשובים שנטלו חלק בהנהגת הציבור או מתו במלחמות האיסלם.
מסגד סעידנא עלי איננו נקרא על שמו עלי אבו טאלב אלא על שמו של עלי בן עולים לוחם מוסלמי שהשתתף בקרב חיטין שבו הובסו הצלבנים.
עד 1948 בסביבות מסגד אדוננו עלי (סעידנא עלי ששובש בעיברת לסידני עלי) היה כפר ערבי שתושביו נטשו אותו ורובם עברו לגור בשכם,והמסגד היה מעין עקב בקרקע שבחלק המערבי של הארץ. בתוך המסגד נמצא מונומט להנצחתו של עלי בן עולם ובחצרו,על שפת המצוק,בית קברות מוסלמי שלא ידוע מי היו הנקברים בו. בית הקברות איננו פעיל אולם המסגד פעיל ואפילו מאוד.
בין מסגד אדוננו עלי לאפולוניה בנתה עירית הרצליה שביל והמקום הוא חלק משמורת הטבע אפולוניה ופתוח חופשי לציבור.
בשבת,שעברה,ביקרנו במקום והינה מה שקלטה עין העדשה.
מנחם.