חלפה על חלוני ציפור והשילה מגופה נוצה אחת בודדת. התגלגלה הנוצה במרחבי החדר עד שנחתה על הספה השחורה והצהירה:”הנני כאן".
אז,לקחתי את האתגר שהציבה הנוצה והנצחתי אותה,בתחילה כפי שנפלה מציפור האם ובהמשך בקומפוזיציה על רק של עץ טבעי – ביתה,הטבעי,של ציפור האם.
וזו התוצאה.
מנחם.
האובך שנתן לאוויר גוון צהבהב,יחד עם התרוקנות הרחובות בערבו של עוד שישי בצל הקורה,הוציאו אותי לסביבה הקרובה,והקצת רחוקה,לתפוס את הרחובות הריקים ואת מה שיש להם להציע – כמו גם הזדמנות לצלם את הרחובות מזוית הכביש שאיננה אפשרית בימים כתיקונם.
אוסף אקלקטי של תמונות שמביעות את האווירה המיוחדת של מגיפת הקורונה ישראל 2020.
מנחם.
כלל יסוד במשפט הפלילי הוא:”אין אדם שם עצמו רשע".
אז הזדמן לי להגיע לנחל ציר,שבמזרח כפר-סבא,ואת השהות הקצרה באתר ניצלתי לתפוס את הצומח והחי בדלת אמותיו.
אז מ"השלל" שנטמן בכרטיס הקנון בחרתי כמה תמונות,וכפי שתראו חלקן פותחו בשתי תוכנות שונות וקיבלו,ממני,דגשים אחרים כשהתמונות ה"כפולות" פותחו בשתי התכנות ישר מתצלומי המקור שבמצלמה.
והנה הן,לפניכן.
מנחם.
כידוע לכולם חל איסור לצאת מהבית מעבר למאת המטרים המותרים ובוודאי שלא,לצלם בטבע.
בהשראת Thomas Heaton,צלם טבע מצפון אנגליה,אלתרתי בבית פינת צילום שכוללת:מצלמה,חצובה,עדשת מאקרו פלאש וחפצים שונים,ומשונים כמו למשל צידנית לבנת מכסה ומגבת ישר ממוכנת הכביסה,וכל מיני חפצים בבית – לצלם.
כידוע,לאלה מכירים אותי,אני חובב אוזניות מושבע ויש לי אוסף די מכובד של המוצר הזה. לא פעם אני נשאל האם עם כך כך הרבה אוזניות,האם בכלל אני משתמש בהן.
אז הסגר הקורונה הוא הזדמנות לצלמן ובחרתי את אלה שסימני השימוש,והזמן,ניכרות בהן.
הזוג הראשון הן הסוני MDR-7506 המאתגרות להאזנה.
מנחם.
גילוי נאות: התמונות האלה נלקחו "בחצר האחורית" בטווח מאת המטרים,המותר.
תוך כדי חיפוש אחר קומפוזיציה באסופת החרציות,שמוטות עלי הכותרת,ראיתי ששורה של חלזונות ניצלו את הגשם של הלילה והקרירות של הבוקר ויצאו הם,בטווח המותר בתיהם על גביהם,לחפש מזון ומזור לנפשם.
אז גם הם הונצחו בעדשת המצלמה שלי – התמונות,כאן לפניכם.
מנחם.
גילוי נאות: התמונות האלה נלקחו "בחצר האחורית" בטווח מאת המטרים,המותר.
זה כמה ימים שמידי בוקר מקבל אוסף החרציות,שבחצר האחורית,ת פני כשעלי הכותרת שלהן שמוטות. עם התקדמות השמש בשמיים עלי הכותרת זוקפות את כתפיהן ומקבלות את קרני השמש החמימות בזקיפות קומה.
וחשבתי לעצמי: ראה איך הטבע,החרציות,מאנישות את מצב הרוח שלי,ודי בוודאות,של כולנו שעם בוקר כתפינו נשמטות לנוכח החדשות המגיפה והחשש מהעתיד הלא ברור,ואיך ממשיך לו היום וקני השמש הבהירות,של אביב 2020,זוקפות את כתפינו ומכניסות בנו קורטוב של אופטימיות שכה דרוש,בימים טרופים אלה.
בבוקרו של שישי יצאתי לחצר האחורית עם הקנון שלי,עדשת המאקרו והנצחתי את האנשתן של החרציות – והתמונות כאן לפניכם.
מנחם.
שמורת יקום מחולקת לשני חלקים,זה שממזרח לכביש 2 וזה שממערב לו. אנחנו ביקרנו בזה המזרחי ואליו אני מתייחס.
השמורה ממוקמת על רכס הכורכר המזרחי שלאורך חופיה המערבים של מדינת ישראל. הכורכר באזור יקום נוצר באזור שבו פני הים,העתיק,ים תאטיס היו גבוהים יותר או אם תרצו נוצרו תחת לחץ גבוהה יותר. משכך אבן הכורכר בשמורה צפופה יותר ובמשך שנים שימשה לבניית בתים.
בלב השמורה פעלה מחצבה לאבן הכורכר שבאמצע המאה הקודמת פסקה פעילותה עקב ירידה,דרסטית,בביקוש לאבן הכוכר כאבן יסוד לבנייה והשימוש בבלוק התרחב.
המחצבה ננטשה והאתר לא שוקם עד שהמקום הוכרז כשמורת טבע. משהוכרז כשמורת טבע הפאונה הטבעית של אזור מישור החוף הצפוני השתקמה מעצמה,ובשטח השמורה התווסף מאגר מים במחצבה הנטושה,שכל חורף מתמלא מחדש וסביבו ובתוכו החי והצומח האופיניים למקווי המים של צפון מישור החוף. גם היום חלקים בשמורה סגורים לצורך שיקום והתאוששות הפאונה הטבעית.
השילוב של השבת הפאונה הטיבעית ומקווה המים החורפי הפך את החלק הזה של השמורה למקום יחודי שבו יש נציגים לחי ולצומח המאפינים את רכס הכורכר וחוף יפה של ישראל ובתוספת מן החי והצומח המאפינים מקווי מים עונתיים בצפון מישור החוף – ומכאן יחודה.
שביל הטיול המוסדר בשמורה הוא שביל היקפי שסובב את המחצבה הנטושה. לא הצלחנו לממש את התוכנית להקיף את מלוא שביל הטיול בשמורה בגלל שחלקו הדרומי הוצף בימי החורף הברוכים שחלף עלינו. לאכזבתינו ברם,לטובת שיקום וטיפוח החי והצומח של השמורה היחודית והנאה הזו.
אז את מה שראיתי,בעיקר מן הצומח אך גם כמה חרקים שניצלו את יום הבחירות למעשי אהבה שובבים,כמו גם זוג שלדגים שחיזרו זה אחר זו בלהט (ולא נתפסו בעין העדשה) את כל זה פה לפניכם בתמונות.
מנחם.
בשבת הבאה אהייה בדנמרק,וחשבתי לעצמי לנצל את השבת הזו לצאת לאזור ולצלם בעיקר עם החברה החדשה בתיק הצילום.
חשבתי שלפני שאני לוקח איתי את העדשה הזו לביקור בדנמרק כדאי להשתשפשף קצת בתיפעולה בסביבה המוכרת לי פה בכפר-סבא.
גם עדשה מצויינת וגם גוף טוב אינם מחליפים צלם שמתנסה בעבודה עם הסט עצמו – תמונה טובה היא שילוב של עדשה,גוף ובעיקר מי שעינו מסתכלת בעינית וקובעת מה יכנס,ומה לא,לתמונה.
תחזית מזג האוויר חשבה קצת אחרת ובצהרי השבת,כשראיתי שהשמש הפציעה לה והגשם לא סוער כמצופה – לקחתי את נסיכת תיק הצילום,ואת עצמי,לפארק כפר-סבא לנצל את שלוליות המים שנקוו בו.
תוך כדי איתור קומפוזציות לצילום בפארק השמיים נפתחו והגשם החל לרדת,אז ניצלתי גם את ההרטבות,שלי ושל המצלמה,לקחת עוד כמה תמונות באווירה הדומה לזו המצפה בדנמרק.
והינה כמה מהתמונות שצדה עין העדשה.
מנחם.
מחלף אלישמע סובב שטחים חקלאיים שכל חורף נצבעים בגוני הירוק והאפור בהתאם לכמות הגשם שירדה.
בסוף השבוע תכננתי לקחת את הבאגי ואת נסיכת העדשות לסיור צילום במחלף אלישמע וגם מערבה ממנו לירקון מלא הסחף של ימי הגשם האחרונים.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. טיפול כושל חסר אחריות ומאוס של מתקן התקרים בבאגי – זה שנמצא אל מול ביתי, גרם לגלגל הקדמי של הבאגי לאבד את כל האוויר שלו ברגע שבא במגע עם פיית מלוי האוויר בתחנת הדלק הקרובה.
למרות זאת לא ויתרתי על השבת השמשית וסרתי,ברגל,למחלף אלישמע והנצחתי את מעללי ימי הגשם האחרונים בשדות המחלף בוידאו ובתמונות סטילס המוטמעות לתוכו – והתוצאה,שעדין צריכה השתפרות בכישורי הוידאוגרפיה שלי,הנה היא לפניכם.
מנחם
שפך נחל לכיש.
עד לחורף 1992 נחל לכיש היה לא פחות מנחל איתן שאפיקו משמש לפנוי שפכין לים ולהעברת פסולת תעשיתית לים התיכון.
בחורף 1992 נחל לכיש הציף וגלש לשכונות הצפוניות של אשדוד ומילא אותן במי שופכין ופסולת תעשתית. בעקבות השיטפון של חורף 1992 החליטו:עירית אשדוד,הקרן הקיימת לישראל וחברת החשמל להעמיק את ערוץ הנחל,לנקותו ולפתח את ערוץ הנחל לאתר תירות ספורט ושימור הפאונה הטבעית של הנחל ולהזרים בו מים שפירים נקיים מפסולת.
פארק לכיש נפתח למבקרים ולשימוש הציבור ב 1996 ומאז נחשב להצלחה בשיקום נחל בישראל.
נחל לכיש מתחיל את מקורותיו באזור חברון והוא מנקז כאלף קילומטר רבוע במערב הר חברון. משם זורם הנחל מערבה,עובר למרגלות תל לכיש,ומכאן שמו העברי,ונשפך לים בחלק הצפוני של העיר אשדוד בחלקו הדרומי של נמל אשדוד. ברובו,נחל לכיש הוא נחל אכזב אך כמה מיובליו שופעים כל השנה ולפי הידוע הסטורית למרגלות תל לכיש היה הנחל איתן בכל תקופות השנה בעת החדשה גם למרגלות תל לכיש הנחל אכזב ובשטח פארק לכיש הנחל איתן כל השנה אודות להזרמת מי קולחין שפירים לערוץ הנחל.
בסערה שפקדה את ישראל בשבוע שעבר נחל לכיש העביר לחוף ימה של אשדוד כמויות עצומות של מים וסחף,ובעקבות עבודות השימור והפיתוח של הרשויות שהוזכרו,הנחל לא גרם להצפות בעיר אך בהחלט גרם לסחף שנשפך לחוף ימה של אשדוד בכמויות שטרם נראו עד כה וגם,גרם לאוניה שניסתה להיכנס לנמל אשדוד עם תחילת הסערה,לאבד שליטה והאוניה הוטחה אל חוף ימה של אשדוד ממש בשפך של נחל לכיש לים.
בשבת האחרונה ניצלנו את פציעת השמש לאחר הסערה וביקרנו בשפך נחל לכיש בעיר אשדוד כמו גם,במושב תימורים,דרומית לאשדוד,שהיה שיאן בכמות המשקעים שירדה באור בעת הסערה האחרונה,וגם ביקור קצר בשלולית החורף של פארק כפר סבא – והתמונות,כאן לפניכם.
את הביקור בשפך הלכיש ניצלתי לביצוע קליפ בוסר ראשון בחסרת המראה של פנסוניק שהצטרפה,ממש לאחרונה,לתיק הצילום שלי – וכפי שתראו לא רק שמדובר בקליפ בוסר אלא גם משהו שבקינפוג של המצלמה היה שגוי והצבע הכחול שולט בקליפ – גם הוא פה לפניכם.
מנחם.