• 

הכתובים פה מוקדשים לאיש הרוח שהלך לפני המחנה שלי: פרופ’ אדם זרטל ז"ל.

נכתבו בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד,ונכונים לכל המגדרים.

בכל מוסד אקדמי,שמכבד את עצמו,ימצא איש הוראה שבאישיותו,בידע שלו ובאורחות חייו מהווה את האש שהולכת לפני המחנה. הדבר שכיח,מאוד,בהשכלה המקובלת בישיבות של המגזר החרדי והדתי שבהן ראש הישיבה,רב הישיבה,משמש כאש שלפני המחנה לכל האברכים. אבל גם במוסדות חינוך אחרים,בכלל,ובאקדמיה בפרט ימצאו מחנכים שמובילים את תלמידיהם לדרך ארץ יחודית הנובעת מאישיותם,הידע שלהם ואורחות חייהם.

ב 1938 ד"ר יוסף שכטר עולה לישראל לאחר השתלטות של המשטר הנאצי על אוסטריה,שבה שהה אחרי שכבר השלים את השכלתו,כרב,וכבר היה ידוע כהוגה דיעות יהודי פורה ומשמעותי. בארץ עסק שכטר בחינוך בין השאר בפתח תקווה ובתל אביב. ב 1940 פונה אליו ארתור בירם,מיסד ומנהל בית הספר הראלי שבחיפה,וביקש ממנו להצטרף לסגל ההוראה. ד"ר שכטר נענה בחיוב ועד מהרה הפך לאחד המורים הבולטים והמבוקשים בבית הספר. ד"ר שכטר התקדם בסולם התפקידים במשרד החינוך ולימים,בשנות השישים של המאה הקודמת,הפך ממורה למפקח.

בשנות החמישים,של המאה הקודמת,הגיע השפעתו של ד"ר שכטר לשיאה כאשר קבוצה של תלמידים התאגדה סביבו ומעבר להוראה במסגרת הראלי החלו להתבצע פגישות של חברי הקבוצה עם ד"ר שכטר,חלקן נערכו במסדרונות הראלי וחלקן בביתו שבחיפה. אט אט החלה הקבוצה להתגבש תחת ערכיו הרוחניים הפילוסופים וערכי אהבת האדם והארץ של ד"ר שכטר. קבוצה זו נודעה בשם:השכטריסטים.

לכשסימו את חוק לימודיהם,התגייסה הקבוצה כאחת לשירות בחטיבת הנ"ל של צה"ל כגרעין נחל העומד בפני עצמו. בתום שירותם הצבאי,קיבלו לידיהם כ 2700 דונם של אדמה בבעלות קק"ל צפנית ליודפת העתיקה ושם הקימו ישוב קהילתי,בשם יודפת,שמימש את שלמדו מפיו של ד"ר שכטר.

לימים,הפכה יודפת למושב שיתופי. חלק מערכי השכטריסטים הוחלפו באורחות חיים מאדיאולוגיות אחרות וכיום: יודפת היא עדיין מושב שיתופי שמבוסס על חינוך על פי האידיאולוגיה האנתרופוסופית.

בתקופת בית שני,על רכס הרי יודפת שבגליל התחתון מוקמת העיר יודפת. על פי המשנה,יודפת היתה אחת מהערים מוקפות חומה שנפלו לידי ישראל,ברם: הזהוי עם יודפת אשר בגליל מוטל בספק רב. בתל יודפת נמצאו ממצאים ארכאולוגים המעידים של ישוב שהחל את קיומו בתקופה ההלניסטית ומסיים את קיומו לאחר המרד הגדול בימי בית שני.

בפרוץ המרד הגדול,67 לספירה,יודפת היא עיר מבוצרת ואחת הערים היהודיות החשובות בגליל. בעיני ראשי המרד עמידתה של יודפת בפני הלגיון הרומי,שעשה דרכו מסוריה לצפון ארץ ישראל,יהווה את הנס הראשון שיונף להצלחת המרד והגשמת מטרותיו. תקוות ומציאות,לחוד. הלגיון הרומי,שגם הוא מבין שיודפת היא סמל להצלחה או מטה לכישלון,מגיע ליודפת,צר עליה ומכניע אותה די בקלות,יש לומר,וזורע בה הרס.

לאחר המרד הגדול יודפת משופצת ומוקמת שוב. הפעם ללא חומה. כמה זמן התקיימה עד שננטשה כליל,לא ברור אך מציטוטים בתלמוד עולה שישוב יהודי ביודפת התקיים בסוף המאה השלישית לספירה,כמאתיים שנה לאחר שנחרבה על ידי הלגיון הרומי,והוקמה מחדש אחרי המרד.

לצידו של מושב יודפת נמצא תל יודפת שהחפירות בו שוחזרו והביקור בו הוסדר על ידי רשות הטבע והגנים – בתחילתו של ספטמבר 2021 ביקרנו במקום – והתמונות,מהחי,צומח והממצא הארכאולוגי,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – ארכאולוגיה.

לגלרית התמונות – החי.

לגלרית התמונות – פרחים.

לגלרית התמונות – עצים.

מנחם.

בשיפולי מדבר יהודה,בערך באמצע הדרך בין ערד לחברון ומזרחית לשתיהן,נמצא הר חולד. הר חולד הוא תחילתו של נחל משמר שזורם מהר חולד מזרחה,מהלך 12 ק"מ,שבמהלכם נופל הנחל במפל שגובהו כמאה מטרים,ממנו ממשיך להתחפר בקניון עד שנשפך לים המלח.

נחל משמר לא נושב בידי אדם מעולם,גם לא בתקופת מדינת ישראל,שבתחומיה נמצא קניון נחל משמר. נחל משמר נמצא בין עין גדי למצדה כשמצפונו נחל צאלים ומדרומו נחל חבר.

נחל משמר הוא מהקטנים שבנחלי מדבר יהודה,והוא נחל אכזב. גודל אגן ההיקוות שלו הוא כ 30 קמ"ר שכולם סביב להר חולד.

ב 1961 יוצאת משלחת בראשות פרופ’ פסח בר אדון לנחל משמר. הכוונה: למצוא מגילות גנוזות בדומה לאלה שנמצאו בקומראן,נחל צאלים,נחל חבר ובמצדה.

במצוק הצפוני של ראש מפל נחל משמר,מצאו מערה ובחפשם אחר מגילות גנוזות מצאו:מטמון.

בתוככני מערת משמר נמצאה מחצלת ובה עטופים כלים שונים,רובם עשויים נחושת אך לא רק.

באותה שנה,צפונה משם,פרופ’ דוד אוסישקין מבצע חפירה במקדש הכלקוליתי שבעין גדי. הקשר בין שני הממצאים נקשר מיד.

החפירה במקדש,שבעין גדי כ 12 ק"מ צפונית למערת משמר,לא מגלה סימני אלימות במתחם המקדש וההרס שבו הוא תוצאה של שחיקה טבעית בלבד. מכאן מקיש אוסישקין,בדוח החפירה המקורי שפורסם ב 1980 וברוויזיה לדוח שנעשתה ב 2021,שהמקדש נעזב בעזיבה מתוכננת ומסודרת והושאר בידי המשתמשים בו ריק מתוכן ועומד על תילו. חשוב לציין,שאוסישקין משער שיושביו הכלקוליתים של המקדש סגדו למשהו שקשור במים שכן פתח המקדש,שהיה ללא שער או דלת,הוא לכיוון מפל דוד,הסמוך.

כלי הנחושת שנמצאו בנחל משמר מתוארים על ידי פסח בר אדון ככלי פולחן ומשכך שיער,בזמנו,שכלי הקודש האלה שייכים למקדש הכלקוליתי שננטש בעין גדי,וסביר:שמי שהיה אחראי על מעשה הנטישה טמן את כלי הקודש במערת משמר לעתיד לא ידוע.

גם אוסישקין סבור,אז והיום,שכלי הקודש שנמצאו בנחל משמר שייכים,במקורם,למקדש בעין גדי וכדבריו:”נראה שחמישים שנה אחרי גלוי מטמון נחל משמר ואחרי חפירת המקדש הע’סולי בעין גדי אנו רחוקים מלמצות את ידעתינו על נושאים אלה. החיבור בין המקדש והמטמון נשאר בגדר השערה בלבד,שאי אפשר להוכיח או להזים אותה".

באמצעו של חודש ספטמבר 2021 ערכתי ביקור בנחל משמר – והתמונות:הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

רובע 8 נמצא בחלקה הדרום מזרחי של תל אביב. גבולות הרובע:דרך יפו בצפון,רחוב הרצל במערב,רחובות בן-צבי וחיל השריון בדרום ונתיבי איילון במזרח. ברובע מתגוררים כשלושים אלף איש והוא מאופיין בערוב שימושים של תעשיה ומגורים. במסגרת תוכנית ההתחדשות העירונית מתוכנן,גם,רובע זה לקבל מתיחת פנים בעיקר בשימוש למגורים.

רחוב הפטיש נמצא בתבורו של רובע 8 ועירוב השימושים בו,מגורים ותעשיה,בולט מאוד. אזור רחוב פטיש זרוע בציורי גרפיטי על קירות מבנים בכלל ועל התריסים הנגללים של העסקים הזרועים בו.

ביום שישי,האחרון,לעת ערב ביקרתי ברובע 8 אזור רחוב הפטיש על מנת להנציח את ציורי הגרפיטי שבו – והתמונות:הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

קשה למצוא שפה גרפית עם מכנה משותף בציורי הקיר הפזורים בעיר תל אביב. בצפון העיר ציורי קיר על קירות מבנים נדירים למדי שכן מדובר בבניני מגורים שבעיר תל אביב לא נהוג לצייר.

כאשר מדרימים בעיר פני הדברים משתנים.אומנם:לא מצאתי שפה גרפית עם מכנה משותף ברם בשל פיזור גבוהה יותר של מבנים ישנים ו/או מבנים שמשמשים למסחר – ובלא מעט מקרים:מבנים המאוכלסים בדלילות ואפילו עזובים,ציורי הקיר הופכים לשכיחים מאוד.

רובע 8 של העיר תל אביב יפו משתרע בין יפו,אבו-כביר,דרך יפו,יהודה הלוי והרכבת בגבול הצפוני של הרובע.

ברובע גרים כ 7% מתושבי תל אביב והוא מאופיין במבני תעשיה ומבני מגורים ישנים וכן ממבנים לשימוש מסחרי שמאוכלסים בדלילות או נטושים.

עיריית תל אביב מתכננת תוכנית התחדשות לרובע שמירת מבנים היסטורים ושינוי ביעוד הקרקע בעיקר למגורים ובמעט לתעשיה ושירותים.

רחוב אלפסי נמצא במרכזו של רובע 8 וסביבתו מתאפיינת במבנים לתעשיה משובצים במעט מבני מגורים משנות החמישים והשישים של המאה הקודמת,ובכמה פרויקטים של חידוש הרובע בבניני מגורים שנבנו בשנים האחרונות,וכן:הקירות של המבנים באזור אלפסי מעוטרים בציורי קיר רובם חתומים על ידי היוצר ומיעוטם לא.

ביום שישי,האחרון,יצאתי לסיור צילום של ציורי הקיר בליבו של רובע 8 ברחובות שבין רחוב אלפסי בדרום ודרך סלמה בצפון ורחוב אבולעפיה במזרח ורחוב שלבים במערב.

והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

מטבע הלשון "מועדון 27” נטבע בסוף שנות השישים של המאה הקודמת,על מנת לתאר שורה של מקרי מוות של מוזיקאים מעולם הרוק והבלוז,שמתו בגיל 27 על רקע של שימוש בסמים או התאבדות ורצח.

ב 1969 מת,בטביעה,ברייאן ג’ונסון מייסד וחבר באבנים המתגלגלות. עד 1971,בזה אחר זה,נפטרים עקב שימוש יתר בסמים:ג’נס ג’ופלין וג’ימי הנדריקס. ב 1971 נמצא סולן להקת הדלתות ג’ם מוריסון מת בחדר האמבטיה בדירת חברתו שבפריס. גם מוריסון נפטר עקב שימוש יתר בסמים.

מותו של מוריסון מקבע את המונח "מועדון 27” הכולל כארבעים חברים שנפטרו בגיל 27. החברים במועדון נכללים אומנים,מסוגות שונות אך בעיקר רוק ובלוז,שנפטרו בין 1938 ועד 2020.

ביום שישי,לעת ערב,יצאתי למסע צילום של גרפיטי בגוש הרחובות שבין רחוב אלפסי בדרום ודרך סלמה בצפון ורחוב אבולעפיה במזרח ורחוב שלבים במערב. ציור הקיר "מועדון 27” נלקח בעת הביקור באזור הזה.

לגלרית התמונות.

מנחם.

נחל בוקק מתחיל את דרכו בהר בן נשר שנמצא כשישה קלומטרים דרומית מזרחית לעיר ערד. משם עובר הנחל את מישור מדבר יהודה כשהוא מתחתר בסלע קירטון ומשכך ערוצו רדוד. בהגיעו למצוק ההעתק של ים המלח,נופל הנחל בשני מפלים,הראשון,והפחות מוכר לנו,גובהו כמאה מטרים והשני,היותר מוכר לנו,נופל מגובה של כשישים מטרים. לאחר המפל השני ממשיך הנחל לזרום עוד כקילומטר בערוץ נקיקי שבסופו הוא נשפך לים המלח.

נחל בוקק הוא נחל אכזב אך בעת נפילתו על מצוק השבר הסורי אפריקאי,חושף הנחל שתי נביעות:עין בוקק ועין נואית.

הנביעה שבעין בוקק איננה נביעה אחת אלה מספר רב של נביעות שמימיהן נאספות לצינור שמוביל את המים לצריכה על ידי בתי המלון שבשפך זוהר הסמוך. רק חלק,קטן,מהמים נשפכים לערוץ הנחל ומשמרים את החי והצומח. כאמור,בשנים האחרונות גם המים האלה נאספים ומוטמנים במדבר עקב הזיהום שגרמה רותם אמפרט.

עין נואית שופע במצוק הצפוני של הנחל סמוך למוצאו לים המלח. המים מלוחים ואינם ראויים לשתייה. המים נאספים ומועברים למרחצאות שבאזור בתי המלון.

אז,יש לנו נחל ששופע ממי מעינות מתוקים כל השנה,שנמצא על דרך שידועה כדרך מסחרית,למשל בתקופה הנבטית,ובאזור שידוע לנו כמאוכלס על ידי בני אדם מהתקופה הכלכוליתית ואילך,לא ברציפות. משכך,סביר לחפש בעין בוקק יישוב של בני אדם,לא כן?

שתי משלחות ארכאולוגיות חפרו בעין בוקק,הראשונה:בראשותו של פרופ’ מרדכי גיחון (ז"ל) והשנייה בראשותו של פרופ’ שמריהו גוטמן (ז"ל).פרופ’ גוטמן סיכם את ממצאי החפירה באזור וממצאיו מובאים פה בלשוני.

עד לתקופת בית שני,538 לפנה"ס, אין ממצאים על נוכחות אדם באזור עין בוקק. בתקופת בית שני נמצאו בגדה הדרומית של עין בוקק ממצאים המעידים על עיבוד חקלאי. מה גידלו שם לא באמת ידוע אך ההשערה הרווחת היא שמדובר בגידול צמח האפרסמון ששימש ליצור שמן שממנו יצרו בושם שהיה שכיח מאוד בתקופה הרומית במרחבי האימפריה הרומית. במעלה הנחל,לפני שנופל אל עבר השבר,נמצא מבנה שמתוארך לתקופה ההרודיאנית ושימש,ככל הידוע,למגורי אריסים,אריסים שעיבדו את החלקות במורד הנחל.

מבנה נוסף,שאף הוא מתוארך למאה הראשונה לספירה בכלל ולימי הורדוס בפרט,נמצא באזור הגידולים החקלאיים ולפי הממצאים מבנה זה שימש להטיית חלק ממי הנחל לצרכי רחצה ותרבות הגוף,מנהג שהיה שכיח בתקופה הרומית,מה שמתאים לממצאים הארכאולוגים בו שמשיכים אותו למאה הראשונה לספירה,בכלל,ולימי הורדוס בפרט.

לאחר מרד בר כוכבא,שנת 136 לספירה,האתר ננטש לחלוטין ולא נושב עוד לעולם.

בעשותינו את דרכנו ממפל עין בוקק,המפל הנמוך,ראינו יעלים שמגיעות לשפת המצוק ובוחנות את מעשינו,תוך הפגנת סבלנות ראוייה לציון לשיקשוקי המצלמה שלי – והתמונות,שפותחו,גם הפעם,בסימולציה של פילם הוואלויה מבית פוג’י,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

ביולי 2017,בשעות הבוקר בבריכת אגירה שגודלה כ 30 דונם ובה עצורים מי גבס חומציים נפרץ אחד מהקירות וכמאה אלף קוב של מי גבס חומציים זרמו לנחל אשלים וגרמו לזיהום סביבתי מהגדולים והמסוכנים שאירע בישראל.

בריכת הגבס החומצי נמצאת בבעלות מפעל רותם אמפרט במישור רותם. רותם אמפרט היא חברת בת לכי"ל וחברה אחות למפעלי ים המלח.

לנחל אשלים הוזרמו מים נקיים ופקחי רשות שמורות הטבע והגנים עשו כל מאמץ להרחיק מהנחל,וסביבתו,את בעלי החיים.

הנחל נוקה ונפתח לביקור,ברם רותם אמפרט מעולם לא נענשה על מחדל מי הגבס החומציים.

זיהום נחל אשלים גרם לזיהומי משנה באקוויפר שממנו ניזון המעין של עין בוקק. על מנת לשמר את החי והצומח בעין בוקק,מי עין בוקק נשאבים מהמעין ונשלחים לקבורה באזור ואילו מים מתוקים ונקיים מוזרמים במקומם. מקור המים המתוקים מבאר מים לא רחוקה מאזור הנביעה של עין בוקק ואפיק הנחל,החי והצומח שבו נשמרים וניצלו והשפעות הזיהום של רותם אמפרט.

באוקטובר 2018,בשעת בוקר די מוקדמת,ביקרנו בעין בוקק. בדרכנו חזרה ממפל בוקק נתקלנו בבעלי חיים שבאו לאזור הנחל. בין בעלי החיים,שהפתיעו אותנו בנכחותם אך היו סבלנים למדי לצילום,כללו בולבול,תריסתמיט ויעלים.

חזרתי לאלבום התמונות מעין בוקק 2018 ופיתחתי מחדש את התמונות,מהמקור ישר מהמצלמה,בסימולציה של פילם – וגם הפעם בחרתי בואלוויה של פוג’י,עם קצת מגע ידי על מנת לתת לתמונות את הסיפר שברצוני לספר.

והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

המסע לסלוודורה היה הרבה מעבר לעוד יציאה ליום צילום באזור ים המלח הכה אהוב עלי. בנוסף לכללים שציינתי בפוסט הקודם,יצאתי לסלוודורה בידיעה שאני הולך להתעמת עם מזג אוויר שרחוק מאוד מתנאי צילום אידיאלים,עוד ידעתי שחלק מהצילומים יהיו ישר מערבה אל פני השמש וחלק ינצלו את אור הדמדומים כשהשמש מאירה מזרחה את אוביקטי הצילום.

מראש,ציוד הצילום שלקחתי איתי כלל שלוש מצלמות,שלוש עדשות וחצובה,כן תיק ציוד כבד להחריד – שהוסיף לעוצמת ההנאה מהמסע הזה. עוד היה ברור לי:חלק מהתמונות שילקחו יפותחו,מהמקור,בתוכנת הסימולציה לפילם – ועל כך בפוסט הזה.

מזה זמן אני מוצא עצמי לוקח איתי את מצלמת הלומיקס מכוונת לצילום סירטוני וידאו באתרים שבהם אני מטייל,ובסופו של יום,מסיבות שונות,היא נשארת בתיק הצילום ווידאו לא נלקח. לפני היציאה לסלוודורה כיילתי את הלומיקס,שלה חיישן מיקרו 4/3,בהתאמה אישית לצילום תמונות,ושידכתי אליה את אחת העדשות המאתגרות שבתיק הצילום שלי – את הסיגמא 20 מ"מ F1.4. מאחר והסיגמא מיועדת לתבריג של קנון היא התחברה ללומיקס עם מתאם טיפש קרי: מתאם שלא מעביר פוקוס למצלמה והפוקוס ידני.

כשהגעתי לסלוודורה,שעת צהריים מאוחרת,הטמפרטורה היתה 40 מעלות,בתוספת של כ 30% לחות הטמפרטורה המורגשת היתה כ 43 מעלות. השמיים היו ללא עננים והבל החום גרם לעיוותים בתמונות שצריך היה להתיחס אליהם מראש בעת כיול המצלמות הידני.

הלומיקס צילמה בתחילת המסע,את הנוף שממערב לי כמעט הישר אל פני השמש,והיה ברור לי שהתמונות ממנה,כשיפותחו בסימולציה לפילם,ידרשו להתעסק עם בעיות,קשות,באיזון הלובן – וכך היה.

את הצילומים בדמדומים עשיתי עם קנון FF ולה עדשת 24-70 – גם היא,אחת משכיות החמדה שבתיק הצילום שלי. הצילומים האלה נעשו כשהמצלמה יושבת על חצובה והשמש מאירה ממערב מזרחה את נושאי הצילום באור הדמדומים.

ב 1990 נתקלת פוג’י פילם בתחרות עזה מצד קודאק,שמוצאה לשוק סידרה של פילם לצילומים באור יום. כתשובה לתחרות הזו מוציאה פוג’י פילם את הפילם ואלויה Velvia שאותו היא מיעדת לצילום באור יום תוך חשיפה של פרטים ואיכות תמונה שמיועדים לקהל הצלמים שזה מקצועם. תוך זמן קצר הואלויה הפך לפילם שכל צלם צריך לנסות,וההצלחה המסחרית,לא איחרה לבוא. בהמשך,ב 2002, וב 2007 הוציאה פוג’י פילם גרסאות משופרות של הואלויה והפילם הזה מיוצר עד היום כמו גם סימולציה שלו במצלמות של פוג’י ובתוכנת הפיתוח שבה אני משתמש.

בחרתי לפתח תחת הסימולציה של הואלויה שתי תמונות מהקנון [תמונות 1 + 2],שצולמו כאמור בדמדומים,ושתי תמונות שנלקחו בלומיקס [תמונות 3 + 4] שצולמו,כאמור,אחר הצהרים אל עבר השמש.

כל התמונות פותחו בסימולציה של הואלויה במצב VIVID כלומר הדגשה מיוחדת של הפרטים שנמצאים בקובץ המקור ישר מהמצלמה. כמו כן,מאחר ומעבדת הצילום נמצאת במחשב שלי,בעת הפיתוח שמתי דגשים על מספר פרמטרים כדי לתת לתמונות את מגע היד שלי ואת החוויה שחוויתי בעת לקיחתן.

בפוסט הקודם הדגשתי שלהמרה לפילם,כמו גם צילום בפילם,מצריך מתן דגש ושימת לב לאיזון הלבן בתמונה. מאחר וארבעת התמונות נלקחו בתנאי צילום רחוקים מאופטימליות תוכלו לראות כיצד ההמרה לפילם מתקשה להתעסק עם בעיות איזון הלובן שבתמונות בכלל ובפרט באלה שנלקחו בלומיקס,הישר אל פני השמש ומאחר והתערבתי בתהליך הפיתוח נתתי לעצמי את הדרור לא לסלק או לעדן בתמונות את בעיות איזון הלובן וההמרה שעשתה סימולציית הפילם – האם זה יפה או פוגע באיכות התמונה? את זה:אני משאיר לעין הצופה.

והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

בחלק הצפוני של ים המלח שני נחלים נקראים על שם צמח יחודי לאזורם:הצפוני שבהם,נחל עוג והדרומי נחל סלוודורה.

בשמו המלא:סלוודורה פרסית. זהו ספק עץ,ספק שיח הגדל סביב לגזע מעוקל ועליו יוצרים גוש נרחב של ירוק עד. הצמח צריך מקור מים בסמוך למקום צמיחתו. הסלוודורה הפרסית היא צמח מדברי וצומח רק ליד מקווי מים במדבר. בישראל הסלוודורה הפרסית גדלה במדבר יהודה וב 2003 הוכרזה כצמח מוגן. עליו משמשים כמזון לשפנים ויעלים ובעבר יצרו מגבעוליו מברשות שיניים לבני אדם.

שלושה קלומטרים של הליכה מזרחית לכביש 90 “נופל" מצוק העתקים מרום של כארבע מאות מטרים מעל פני הים נפער המצוק אל שפת ים המלח סך הכל נפילה של כ 750 מטרים. המצוק נוצר כתוצאה מהשבר הטקטוני שבבסיסו נמצא,ים המלח.

נחל סלוודורה הוא אחד הנחלים הקצרים באזור ים המלח. אגן הניקוז שלו הוא בקצה מצוק ההעתקים ומים זורמים בו רק בארועי גשם שחלים באזור מצוק ההעתקים. הנחל נופל אל ים המלח בסידרה של מפלים שהגבוה שבהם גובהו 190 מטרים.

בהדום המפל הגדול נובע מעיין קטן בעל ספיקה של כעשרה ליטר מים בשעה. מי המעיין ראויים לשתיה אך טעמם מריר. בצמוד למעיין צומחת הסלבדורה הפרסית,שנתנה לנחל את שמו.

יום שישי 16 ביולי. גל חום מתחיל היום,יתגבר בימים הקרובים ויסתיים באמצעו של השבוע הקרוב. מנצל את השעות מסיום העבודה ליציאה לסלוודורה לתיכנון מוקפד ולמידה מוקפדת של מסלול ההליכה בסלוודורה. הפעם,בשל תנאי מזג האוויר,אין בלו"ז המתוכנן פנאי לאילתורים,והלו"ז מדבר על הגעה לסלוודורה,סיור וצילום ונסיגה ממנו בדמדומי היום וכן…:ניצול שעת הזהב להינות ולהנציח את הנוף הפראי והמקסים של פי מצוק העעתק וים המלח. לאחר הגעה לסלוודורה הפרסית,בהדום המפל הגדול,הצצה בשעון מגלה שלא נשאר זמן לעשות את כל המסלול ואני מחליט לחזור בדרך שבאתי ולנצל את ההכרות שכבר עשיתי עם הדרך הזו כדי לנצל את שעת הדמדומים לצילום,וכך אכן,קורה ואני חוזר לכסופה עם אור אחרון של יומו השישי.

כמה דברים חשובים בקשר למסלול בנחל סלוודורה: המסלול מסומן היטב ובאופן ברור ביותר ודורש לא מעט טיפוס מעלה,ובהמשך,שלא בוצע,ירידה במפלים שמוסדרת בטיחותית. חלק מהמהלך לסלוודורה,בשביל הירוק,הוא על פי הערוץ ונדרשת שימת לב וזהירות. מסלול הטיול נקי מאוד,ואין במקום פחי אשפה או שירותים או מים זורמים אז קחו אתכם את הלכלוך שלכם והצטיידו במים והרבה. חניון הנחל,מוסדר חלקית,נמצא בצידו המערבי של כביש 90 ובאזורו קו הפרדה רציף וראות לקוייה לצדדים. יש להקפיד על בטיחות תעבורתית ולהגיע לחניון מצפון חציית קו ההפרדה מסכנת חיים בשל הגאומטריה של הכביש במקום. גם בעזיבת המקום,סעו דרומה,ימינה שלכם מהחניון,ואל תחצו את קו ההפרדה הרצוף הוא שם – כדי לשמור על חיים ולא בלשון מליצית, 13 דקות נסיעה דרומה יש את מעגל התנועה של עין גדי שבו בטוח לסובב צפונה.

אחזור לסלוודורה גם להמשך המסלול שלא עשיתי וגם ליופי מלא ההוד ועוצמה של הטבע,והתמונות:הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.

מצלמות פילם,SLR,כבר לא מיוצרות כבר כעשור וחצי. פילם עדיין מיוצר ב 2021 ומאחר ויוצר,בזמנו,בכמויות עצומות יש היצע גדול של פילם שיוצרו בעבר וניתנים לשימוש גם ב 2021.

מה יש בפילם שיש מי שחוזרים אליו? לא נכנס למבנה הכימי של הפילם אבל נזכיר שמדובר בסליל פלסטיק המכוסה באמולסיה כימית הרגישה לאור,שעם חשיפתה נצרב בה האור ובתהליך כימי ניתן להפיק ממנו,תמונה. בגלל שהיו,ועדין יש,יצרנים שונים של פילם יש שימוש בנוסחאות שונות ומגוונות של אמולסיות רגישות לאור וכמו כל תהליך כימי לאמולסיות האלה יש אופי יחודי להן והן שונות מאוד זו מזו.

חברת פוג’י היתה,ועדיין,שחקן חשוב ומרכזי ביצור פילם,וכאשר עברה לעולם הדיגיטלי במצלמות חסרות המראה שלה,היא לקחה את המידע,העצום,שהצטבר אצלה בקשר לשונות באמולסיות הפילם ושתלה במצלמות שלה גירסה דיגטלית,כך שאפשר לצלם תמונה במצלמה חסרת מראה חדישה של פוג’י וליצר,במצלמה עצמה,תמונה באופי של אחד,או יותר,מאמולסיות הפילם של החברה.

סביב התכונה הזו הצטבר קהל די גדול שחיפש גרסאות ספרתיות לאומלסיות הפילם של יצרנים אחרים בכלל ושל קודאק בפרט – קודאק היא הממציאה של הפילם כפי שהיה מוכר לנו עד לפני כעשור וחצי.

מאחר ומדובר בהפיכה של הנוסחה הכימית ורגישות לספקטרום האור של אמולסיית הפילם למידע דיגיטלי,התפתח תחום תוכנה שייצר גירסאות ספרתיות של אמולסיות הפילם של יצרני הפילם הגדולים מהעבר (פוג’י,קודאק, הילפורד אם למנות כמה) ומאפשרות לצלם תמונה בכל מצלמת DSLR או חסרת מראה ובתהליך פיתוח בעזרת מחשב של התמונה הספרתית להחיל עליה את המאפינים של סרט הפילם של יצרן זה,או אחר.

אפשר לומר שמכונות הפיתוח של הפילם הצבעוני מהעבר הוכנסו למחשב האישי ועכשיו,בעזרת מחשב,ניתן לפתח תמונה ספרתית שנלקחה עם מצלמה ספרתית של המאה ה 21 לתמונה שתראה כמו תמונה שנלקחה במצלמת SLR עם פילם,זה או אחר,של יצרן זה או אחר.

כאמור סרטי פילם מיוצרים גם ב 2021 ומצלמות ה SLR יוצרו בכמויות כה גדולות עד שיש מהן,והרבה,בשוק היד השנייה. לצלם בפילם מאתגר מאוד ומחדד מאוד את מיומנויות הצילום,אבל לפתח את התמונות,וגם סרטי הפילם עצמם,הם עסק יקר מאוד שמול העלות האפסית של צילום סיפרתי הופך את צלמי הפילם לנישה בעולם הצילום.

ועדיין: יש קסם מיוחד באופן שבו אמולסיות של פילם אספו את האור ולאחר פיתוח הציגו אותו ומאחר,וכאמור,אפשר היום להכניס את מעבדת פיתוח הפילם למחשב האישי השילוב בין העולמות הפך למאתגר וקסום מתמיד.

לכאורה,ב 2021 אפשר לצלם תמונה במצלמה הספרתית,להכניס למעבדת הפתוח הדיגיטלית במחשב ובלחיצת עכבר תמונה ספרתית מ 2021 תהפוך לתמונה שנראית כאילו צולמה עם פילם כמו פרובייה פרו של פוג’י מהמאה הקודמת,לא כן?

אז לא. הפילם,בשונה מהתמונה הדיגיטלית,רגיש מאוד לאיזון הלובן ובכלל לאיזון ולטווח הדינאמי של הצבע שבתמונה. אם מצלמה ספרתית מהמאה ה 21 תוכל להתגבר על בעיות באיזון הלובן והחשיפה וגם תאפשר תיקון שלהם בהליך הפיתוח בעזרת מחשב,הפילם היה פחות סבלני ולכן אם ישנה כוונה לפתח במעבדה שבמחשב האישי תמונה ממצלמה דיגיטלית של 2021 ולהחיל עליה פרמטרים של פילם מהעבר צריך מראש לדעת למה היה סרט הפילם המקורי רגיש במיוחד,אילו צבעים היה מחסיר,ואילו היה מדגיש ובעיקר את טיב הרגישות שלו לתמונה שאיננה מאוזנת מבחינת הלבן והשחור והטווח הדינאמי שלה לוקה בחסר ורק אז אפשר יהיה לפתח את התמונה לפי הפרמטרים של אמולסיית הפילם המקורי.

מי שעוקב אחרי בוודאי ראה שהפרמטרים לצילום בפרויקט Tel-Aviv Cityscape שם לב לכך שהמחשבה לפיתוח,בעזרת מחשב,של תמונות בשחור לבן בסיס לצילום בפרמטרים המאפינים כמה מסרטי הפילם מהעבר שהיתה לי ההזדמנות להכיר.

לאחר שהתחדשתי במעבדת פיתוח ספרתית ובה אמולסיות ספרתיות של סרטי פילם שחלקם היו אצלי בשימוש וחלקם מוכרים לי – כמה מהתמונות מ Tel-Aviv Cityscape פותחו מחדש,מקבצי ה RAW המקוריים,בשחור לבן תוך שימוש באמולסיות ספרתיות של סרטי הילפורד שבמקור היו לצילום בשחור לבן בלבד.

והתוצאה,היא כאן לפניכם:

לגלרית התמונות.

מנחם.