תל דור נמצא על רכס הכורכר 30 ק"מ דרומית לחיפה,12 ק"מ צפונית לקסריה,שטח התל הוא כ 70 דונם.

באזור התל שלושה מפרצים כשהדרומי ביותר מביניהם,וזה שלמרגלות התל,תחום בשלושה איים מה שמייצר לגונה נוחה לשמש כנמל לספינות בעת העתיקה. בנוסף לנמל יש במקום מבדוק לסירות ממצא ייחודי שלא נמצא לו אח ורע.

ככל הידוע ראשית ההתיישבות בתל דור היא בתקופת הברונזה התיכונה ב’. תקופה המתאפיינת בערי מדינה במרחב ארץ ישראל. בממצאים המעידים על עיר מדינה שכוללת נמל ימי בתקופת הברונזה מועטים ביותר ועיקר הראיות להם באות מכתובות מצריות בעיקר זו של רעמסס השני מהמאה ה 13 לפנה"ס.

בתקופת הברזל העיר היא עיר נמל פעילה מאוד שאותה פוקדים ספנים פיניקים וככל הנראה הייתה עיר נמל פיניקית ועל כך מעידים ממצאים ארכאולוגים האופייניים לתרבות הפיניקית.

ב 1995 נמצא בחפירה בעיר דור מטמון כסף שהיה שייך,ככל הנראה,לסוחר פיניקי בן העיר. המטמון כולל מטבעות במשקל של 8.5 קילוגרם. המטבעות נעטפו בבד פישתן והוסלקו בבית מגוריו של הפיניקי. המטמון נמצא כיום במוזאון ישראל שבירושלים.

ב 732 לפנ"ס מסופחת העיר דור לשלטון האשורי במרחב ארץ ישראל. תחת השלטון האשורי העיר דור המשיכה לתפקד כנמל אך לא ברור האם הייתה עיר נמל שבה פעלו הפיניקים,ומן הסתם רק שילמו מס לממלכה האשורית,או הייתה עיר נמל אשורית שבה היה מסחר פיניקי. אסרחדון,מלך אשור (669-681 לפנה"ס) מזכיר את דור כעיר נמל אשורית ולה נמל מרכזי ששימש את האימפריה האשורית תחת שיבטו.

מסיבה לא ידועה ננטשה העיר דור למשך כ 150 שנה. זה קרה סביב 650 לפנה"ס ויושבה מחדש בשנת 480 לפנה"ס על ידי האימפריה הפרסית.

בתקופה הפרסית דור משמשת כעיר נמל ותושביה,על פי הכתוב והממצא הארכאולוגי,הם פיניקים. המבנים וכן הממצא הקרמי מצביאים בוודאות של יישוב פיניקי,שככול הנראה היה מסונף לעיר צור.

בתקופה ההלניסטית נכבשת דור על ידי היוונים. הכיבוש הוא כיבוש רך כלומר: ללא הרס ושריפה של העיר. ככל הנראה,מאחר ודור הייתה מסונפת לעיר צור שגם נכבשה על ידי ההלניסטים,הקשר בין הערים הפך את השליטה בעיר למהלך ללא אלימות והיא המשיכה לתפקד גם כעיר ובעיקר כעיר נמל.בתקופה הזו נמצאו מספר מבנים מונומנטליים שהם השפעה הלניסטית וממצא חומרי המעיד על המשך החזקתה של העיר על ידי הפיניקים.

בקופה החשמונאית ינאי אלכסנדר משתלט על העיר דור,וגם על מגדל סטרטון הלא היא קסריה,ולוקח אותה תחת חסותו. בניגוד לאתרים אחרים עליהם השתלט אלכסנדר ינאי בדור לא נמצאו סימנים להרס או חורבן והעיר המשיכה לתפקד תחת שלטונו על דרך של סיפוח רך,ותושביה הם פיניקים.

בתקופה הרומית העיר דור משתדרגת. שטח העיר גדל,מוביל מים מגיע לעיר ומספק לה מים ומבני ציבור רומיים נבנים בה כשחלקם מבנים מונומנטליים בהתאם לארכיטקטורה הרומית.שניים מהם,מקדשים ליד הנמל,מסיבות לא ידועות לא הושלמו מעולם. לקראת סוף המאה השלישית לספירה ננטשת העיר דור והנמל שלה. למה זה קרה ומה היו הנסיבות לא ידוע לנו אבל הממצא הארכאולוגי מצביע על נטישה ברורה וחידלון מלא בפיתוח ובתחזוקה של מבני העיר לרבות הנמל שלה.ייתכן,וזו רק השערה סבירה ולא יותר,שהעיר נטשה בשל המעבר של המסחר הרומי לקסריה שנמצאת 12 קילומטרים דרומה.

הצלבנים בנו בתל דור מבצר שעם הכיבוש המוסלמי ננטש ולא נושב עוד.לפי הממצא הארכאולוגי הנמל נהרס על ידי איתני הטבע ולא שוקם על ידי הצלבנים.

בתקופה העות'מאנית בסביבת תל דור הוקם כפר ערבי בשם טנטורה. אדמות הכפר נרכשו על ידי הברון דה רוטשילד שהקים,ב 1882,מפעל לייצור בקבוקי יין ששימשו את היקבים שבבעלותו. את המפעל ניהל מאיר דיזנגוף לימים ראש העיר הראשון של תל-אביב.

במאי 48 נכבש הכפר טנטורה ותושביו הוגלו והוא חדל להתקיים,על חורבותיו של כפר טנטורה ובסמוך לתל דור נבנו שני ישובים ישראלים קיבוץ נחשולים ומושב דור.

גן לאומי תל דור הוכרז ככזה ונפתח לקהל ב 2021.

בשישי האחרון בבוקרו של ערב יום הכיפורים ביקרנו בתל דור וסביבתו והמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – תל דור ה-1 באוקטובר 2025

מנחם.

החצב המצוי הוא גיאופיט,כלומר:צמח המבסס עצמו של בצל שנמצא מתחת לפני הקרקע ואוסף עבור הצמח את כל מה שנדרש לו על מנת לפרוח ולהתרבות. הבצל של החצב המצוי הוא הבצל הגדול ביותר מבין צמחי הגיאופיט שבצמחיית ארץ ישראל,קוטרו מגיע,בקלות,לעשרים סנטימטרים.

לחצב המצוי אסטרטגיית פריחה מיוחדת. בעיבו של הקיץ,בין החודשים יוני ועד ספטמבר,כשחם ואין משקעים החצב פורץ את האדמה שמעליו ומצמחי עמוד פריחה ובו פרחים שאליהם נמשכים חרקים וגורמים להעברת אמצעי הרבייה. האסטרטגיה הזו נותנת לחצב המצוי הזדמנות לקבל את מרב תשומת לבם של החרקים המאביקים ללא תחרות מצידם של צמחים אחרים.

בשל פריחתו של החצב המצוי בסמוך לבוא הסתיו הוא נחשב כצמח במבשר את הסתיו אך,כאמור,דווקא עם בוא הסתיו צמיחת החצב המצוי נפסקת ושיאה הוא דווקא בחודשי הקיץ.

שמורת שער פולג נמצאת על רכס הכורכר האמצעי של מישור החוף בין הישובים יקום ואודים,מדרום ומצפון בהתאמה,וגובלת במכון וינגייט במערב. השמורה הוכרזה ככזו ב1967 ושטחה הורחב ב 1997 וכולל כ 136 דונם. זוהי שמורת טבע קטנה אך עשירה במגוון הצומח שבה.

בתקופת הברונזה על רכס הכורכר שבשומרה הוקם יישוב הידוע בשם תל פולג. במאה ה 19 לפנה"ס בחלקו הצפוני של היישוב הקדום הוקם חפיר שהורחב התקופה הרומית. בחפיר עבר נחל פולג,כיום נחל אכזב. היישוב בתל פולג נמשך ברציפות מתקופת הברונזה ועד לכיבוש הארץ על ידי הממלוכים. בתקופת הממלוכים התל נזנח וגם הטיפול בחפיר,שבו עבר נחל פולג,הופסק וכתוצאה מזה מזרחית לתל נוצרה ביצה בשטח של כ 4000 דונם.

ב 1935 אדמות אזור פולג נרכשות על ידי המוסדות העבריים,החפיר של התל,שבו זורם הנחל,נוקה ונוקז והביצה נוקזה ויובשה ומשני עברי התל,מחוץ לשמורה,הוקמו הישובים אודים ויקום.

בשישי האחרון של חודש ספטמבר 2025 ביקרנו בשמורת שער פולג הזרועה במרבדי צמיחה של החצב המצוי וגם של צמחים אחרים מבני העונה. – והתמונות,הן כאן לפניכם.

לגלרית התמונות – פריחת החצבים בשמורת הטבע שער פולג.

מנחם.

רבי אברהם בן זכות (1452-1515) היה אסטרונום והיסטוריון ספרדי שאת מרב חייו בילה בספרד ובפורטוגל. בסוף חייו עלה לארץ ישראל. בן זכות היה אסטרונום מקובל מאוד בקרב מלכי ספרד ופורטוגל ושימש להם יועץ בכל הקשור למסעות ימיים בכלל,ואת אלה מערבה בפרט.

כריסטופר קולומבוס ימאי איטלקי ששירת את מלך ספרד והציע לשוט מערבה בהנחה שמשם יגיע להודו. קולמבוס הכיר את האסטרונום בן זכות ובעצת מלך ספרד התייעץ עמו בכל הקשור לניווט לגרמי שמיים לתופעות אסטרונומיות ואף למד ממנו להפעיל אצטרולב שבן זכות היה הראשון לשכללו למכשיר עשוי נחושת,לפני כן היה עשוי עץ,ובכך לדייק את מיקום גרמי השמיים ביחס לשמש.

לקראת מסעו השני של קולומבוס,שלא גילה את אמריקה אלא את האיים הקריביים וסביבתם,עדכן אותו בן זכות על כך שבמהלך תקופת המסע הזה יתרחש לקוי ירח מלא.

לקראת סוף המסע השני קולמבוס מצא עצמו בג’מייקה ובעת ההכנות לחזרה לספרד מצא כי יש לו מחסור בפרטי אספקה שקיימים בג’מייקה. קולומבוס פנה לילידים וביקש שיספקו לו את החסר,אך אלה סרבו וטעמם אתם.

קולומבוס נזכר במידע על לקוי ירח מלא שעומד להתרחש ממש בקרוב והחליט לשבת בסבלנות ולחכות לתאריך שבן זכות ציין יתקיים לקוי הירח המלא.

משהגיע היום פנה קולומבוס לילידים ואזהיר אותם שאם לא יספקו לו את הדרוש הוא ייקח להם את הירח. כשהגיע ערבו של יום,זרח לו הירח אך אט אט התכסה בצילה של ארץ ולבסוף נעלם. הילידים שנבהלו וחששו שקולומבוס באמת מימש את איומו ולקח להם את הירח החלו להזרים לו את מבוקשו וביקשו את הירח…:בחזרה.

קולמבוס,שראה שהאספקה שביקש מתחילה לזרום הבטיח לילידים שיחזיר להם את הירח עוד הלילה ובתנאי שיספקו את כל מבוקשו. הילידים נעתרו וקולובוס וכעבור כמה שעות אכן "החזיר להם את הירח",סיים להצטייד,הרים עוגן וחסר לספרד.

532 שנה חלפו מאז שקולומבוס לקח לילידים בג’מייקה את הירח,ואחר החזירו להם,בישראל אירע לקוי ירח מלא וכמה מהתמונות שנלקחו בהלכו,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – לקוי ירח שביעי בספטמבר 2025

מנחם.

אמת המים של קיסריה איננה אמה אחת אלא שלוש אמות מים שחלקן נבנו בתקופות שונות. האמה הראשונה נבנתה מעינות שוני אל עבר העיר. האמה נבנתה על ידי הורדוס ונחנכה יחד עם חניכת העיר. האמה הזו נקראת,גם,אמת המים הגבוהה וזמן קצר לאחר הפעלתה הסתבר שמהנדסי הורדוס טעו בתוואי האמה,שעבר באדמות הבוציות של מישור החוף,וכתוצאה מכך חלקים מהאמה,באזור מישור החוף בסביבות כביש 4 של היום,שקעו והיה צורך לחזק את יסודות הקשתות שעליהן הונחה שוקת המים שבו זרמו המים לעיר. עם השנים גדלה קיסריה וצריכת המים שלה הצריכה מקור מים נוסף.

השלטון הרומי בנה את אמה ב’ שמקורה הוא בנחל תנינים עליון באזור עמיקם של היום. אמה ב’ זרמה במקביל,ובצמוד פיזית,לאמה א’ וגם היא סבלה משקיעת קשתות המנשא באזור כביש 4 של היום. פעמים רבות הוזעק הלגיון הרומי לתיקון הלקויים והשקיעות של האמה הגבוהה.

האמה הגבוהה,על שתי חלקיה,היו בשימוש למשך כ 1200 שנה מהתקופה הרומית ועד לביזנטית,לאורך כל התקופה הזו האמה סבלה משקיעות באזור מישור החוף בכלל ובאזור כביש 4 בואכה ג’אסר א-זרקא בפרט. בתקופה הביזנטית נעשה ניסיון לבנות מעקף לאמה הגבוהה שיעקוף את אזור השקיעה באזור כביש 4 בואכה ג’אסר א-זרקא אך גם ניסיון זה לא פתר את בעיות אספקת המים הרציפה של האמה הגבוהה.

בתקופה הביזנטית העיר קיסריה גדלה ויחד עם גידול האוכלוסין היה גידול בצריכת המים. בנוסף האמה הגבוהה,בשל בעיית השקיעות,לא הצליחה לספק את צרכי המים של העיר וגם ספיקת המים במקורותיה של האמה הגבוהה כבר לא היו מספיקים.

מקור מים,קרוב,לעיר נמצא בביצות כברה,שמורת הטבע נחל התנינים של היום.הבעיה עם מקור המים הזה הייתה:שפיעת המים בביצות כאברה הייתה נמוכה בכשישה מטרים מהמקום הנמוך ביותר אליו היה צריך לספק מים בקיסריה הביזנטית. כדי להתגבר על כך נבנתה מערכת של סכרים שהעלו את גובה המים לגובה הרצוי והאמה נמשכה מביצות כברה עד לחלק המערבי של האמה הגבוהה שם חוברה אליה ומשם המשיכה לזרום לעיר הביזנטית זו האמה שנראית היום בחוף הקשתות של קיסריה. בחלק הזה,שבו שלושת האמות זורמות יחדיו מצפון לדרום אל עבר העיר קיסריה.

שלושת האמות פעלו עד לכיבוש קיסריה על ידי ביבארס הממלוכי שכבש את העיר הרס אותה לחלוטין ומאז לא נשבה עוד.

על תיקונים וחיזוקים שביצע הלגיון הרומי באמה הגבוהה,אנחנו לומדים מאצטלות שבהם כיתוב על אודות התיקונים וציון עקב בזמן שמאפשר תיארוך מדויק של התיקון. אצטלות כאלה נמצאו,כמה וכמה,לאורך האמה הגבוהה ומהן אנו למדים על תיקונים ושיפוצים שנעשו באמה הגבוהה בזמנים שונים שבהם פעלה.

בשישי האחרון ביקרנו בחוף האקוודוקט שבקסריה לעת שקיעה,השבענו את עינינו בקטע אמת המים שתוחם את החוף ממזרח ובחבצלת החוף השזורה בשרידי החומה,והתמונות הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – חוף האקוודוקט קסריה.

מנחם.

מקורו של נחל עמל,אלעאצי בשמו הערבי,הוא בצפון הרי השומרון ומזרח הרי הגלבוע. מי הגשמים,באזורים אלה,מחלחלים אל תת הקרקע ובדרכם מתחממים לטמפרטורה,קבועה בכל ימות השנה,של 28 מעלות. מלבד התחממות המים הם אוספים אתם מלחים שונים כך שבעת נביעתם הם חמימים ומליחים במליחות שאיננה מאפשרת שימוש אדם כמי שתייה אבל מספיק לקיום בית גידול הכולל אמנון,קרפיון עגסלת הירדן וקיפון בורי אם מנות כמה.

בשפת הברכה העליונה שנמצאת כיום בגן לאומי גן השלושה נובעים מי נחל עמל,זורמים בברכות יציר אדם שנבנו באפיק הנחל ומשם ממשיכים דרך קיבוץ ניר דוד ולבסוף נשפכים לירדן.

נחל שמימיו זורמים כל השנה,גם אם הם אינם ראויים לשתייה,מזמין התיישבות אנושית. המחקר הארכאולוגי מצביע על ראשית ההתיישבות האנושים באתר במהלך תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברזל. תושבי האתר עסקו באריגה והשתמשו במימיו המליחים של הנחל לשם צביעת האריגים שייצרו. אתר הסחנה היה מיושב ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה,בתקופת הברזל,הרומית,הביזנטית והערבית שבמהלכה של האחרונה,נעזב האתר ונושב בשנית ב 1936 עם הקמת קיבוץ ניר דוד.

בקרבת נביעתו של נחל עמל נוצרה ברכת אגירה ובקצה שלה מפל מים,המפל נוצל על ידי הערבים להקמת תחנת קמח שפעלה במקום עד להקמת מדינת ישראל.

במלחמת השחרור נהרסו תחנות הקמח שהיו בערוץ נחל עמל. בתחילת שנות החמישים אחת מהן שוקמה וביוזמה של חבר קיבוץ רמת דוד ובעזרת אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור סביבת הברכות המים שבאזור נביעת נחל עמל הפכו לאתר נופש גדול ומטופח.

ב 1958 נפתח אתר הסחנה ונקרא שמו גן השלושה לזכרם של שלושה תושבי האזור שב 1936 נהרגו בעת שרכבם עלה על מוקש שהוטמן בדרכם אל עמק בית שאן לאיתור מקום להקמת יישוב חדש.

רשות הטבע והגנים קיבלה לידה את תחזוקת הגן וטיפוחו ומפעילה אותו כגן לאומי מוכרז. ביולי 2024 הוכרז גן השלושה כגן ירוק כלומר מקום שאסור בו להדליק אש בכל סוג שהוא ואסורה בו השמעת מוזיקה.

שמו העממי של גן השלושה הוא הסחנה מקורו במילה הערבית הסח’נה שפרושה העברי:החמה,כנראה בשל חומם של מימיו. הסחנה זכה בתואר של אחד מעשרים הגנים היפים בעולם של הטיים מגזין.

בשישי,האחרון של חודש אוגוסט 2025,עם פתיחת הגן הגענו למקום,סיירנו בגן המקיף את ברכות האגירה שבאפיקו של נחל עמל ובגן שסביבם,טבלנו,קמעה,במימיו של נחל עמל וכחום היום שמנו פעמינו חזרה הביתה. והתמונות מהסחנה,כפי שצדה עין העדשה,הן כאן לפניכם.

גילוי נאות:בתמונות המצורפות היו,פה ושם,דמויות אדם שהוסרו בעת הפקתן ועריכתן.

לגלרית התמונות – גן השלושה-הסחנה.

מנחם.

מערבית לקיבוץ יקום וצפונית לתל אפולוניה ישנו יישוב הידוע בשם ארסוף. השם לקוח משמה של העיר הפניקית ארסוף שהוקמה במיקומו הנוכחי של תל אפולוניה על ידי הפניקים שקראו לה על שם אל הסער הפיניקי:רשף.

בגבולו הצפוני של היישוב ארסוף מתחילה שמורת הטבע חוף השרון שנמצאת על רכס הכורכר שמערבי וחוף הים שלמרגלותיו,ומסתיים במכון ויינגייט בצפון. סטטוטורית שטח שמורת הטבע חוף השרון כוללת את תל אפולוניה וכל מה שבינו לבין מכון וינגייט שבצפון כולל היישוב ארסוף.

שם היישוב ארסוף הוא בעם כינויי עממי לשני ישובים הצמודים זה לזה:ארסוף ים וארסוף קדם.

ארסוף ים.

לאחר קום המדינה רוכש מידי המדינה האדמור מגור רבי שמחה בונים אלתר שטח של כ 250 דונם שנמצא על רכס הכורכר צפונית לתל אפולוניה. הרכישה מתבצעת במטרה להקים במקום אתר נופש לציבור היהדות החרדי. האתר מעולם לא הוקם,והשטח נשאר בבעלות חסידות גור,שחליפות הייתה חלק ממשלות ישראל מאז הקמתה ועד להיום במסגרת מפלגת אגודת ישראל על גלגוליה השונים.

בסוף שנות השמונים,תחילת שנות ה 90,של המאה הקודמת,מוכרת חסידות גור מגרשים בני 700 מ"ר ובני 1400 מ"ר למרבה במחיר. המגרשים נקנים על ידי כמה וכמה מעשירי ישראל ובסוף שנות ה 90 של המאה הקודמת,היישוב מוכר על ידי המדינה כיישוב בישראל והוא זה הידוע בציבור בשם ארסוף.

למרות שהיישוב הוכר על ידי המדינה שטחו וגבולותיו הם שמורת טבע מוכרזת וככזה היישוב איננו כולל מועצה מקומית ואיננו נותן שירותים יישוביים לתושביו. את השירותים האלה,מדואר דרך בריאות פנוי אשפה וכו,מקבל היישוב מהמועצה המקומית חוף השרון.

לא כל השטח שנקנה על ידי חסידות גור נמכר למרבה במחיר וכ 60 אחוזים עדיין נמצאים בבעלות חסידות גור,כשראש החסידות דהיום,רבי יעקב אריה,מתגורר בעצמו בארסוף ים.

ארסוף קדם.

ב 1935 רוכש קורט מנהיים,עולה מגרמניה,כעשרים דונם דרומית ליישוב שפיים. הרכישה מתבצעת מידי חברת אחוזה א’ החברה שהקימה את היישוב רעננה. בעקבותיו של קורט מנהיים רכשו אנשים נוספים,מידי חברת אחוזה א’,שטחים נוספים באתר ושימשו את השטחים האלה לגידולים חקלאיים שסופקו בעיר תל אביב וסביבותיה.השטח הזה מקבל את השם…:שכונת ארסוף.

עם קום המדינה הוקמה באזור חוף השרון המועצה המקומית חוף השרון. המועצה מנעה מבעלי הקרקעות הקרקעות בשכונת ארסוף הכרה כיישוב ישראלי מן המניין ותושבי המקום,מעטים במספרם,קיבלו שירותים מוניציפליים ממושב רישפון הסמוך. בעקבות עתירה לבג"צ ב 1997 תושבי שכונת ארסוף קיבלו זכות לנציג משלהם במליאת המועצה המקומית חוף השרון,ברם:שטחי שכונת ארסוף נמצאים בשטח שהוכרז שמורת טבע לאומית ומשכך היישוב עצמו איננו יישוב מוכר בישראל ואיננו מופיע כישוב לא ברשומות ולא במפות ישראל.

עם הקמת ארסוף ים שונה שם השכונה לארסוף קדם והיא הפכה לשכונה ביישוב ארסוף ים,ועדיין,גם נכון לשעת כתיבת דברים אלה,האנשים המתגוררים בארסוף קדם מתגוררים ביישוב לא מוכר שיושב על קרקע המוכרזת כשמורת טבע לאומית ומשכך שירותים מוניציפליים שיש בארסוף קדם מסופקים על ידי המועצה מהקומית חוף השרון מתוקף החלטת בג"צ מ 1997 שלפיה ליישוב יש נציג במליאת המועצה.

בין ארסוף קדם לשוליה הדרומיים של שמורת הטבע חוף השרון יש את כביש הגישה לארסוף קדם ומערבית לו שטח שבחלקו הפך לגן פסלים בגישה פתוחה לציבור אך באיסור מוחלט לצלם במקום או לשהות בו שלא לצורך ביקור בגלריה הפתוחה. מערבית לגן הפסלים נמצא רכס הכורכר המערבי. הגישה לרכס גודרה על ידי מדינת ישראל והמקום,אומנם,פתוח חופשי לגישת הציבור אך הוא שמורת טבע מוכרזת על כל המשתמע מכך.

צריך להבהיר כאן: שמורת טבע לאומית מוכרזת מכוח חוק והקרקעות בשמורות הטבע הלאומיות הן בבעלות המדינה ומנוהלות על ידי רשות הטבע והגנים רשות סטטוטורית האחראית לניהול טיפול וטיפוח שמורות הטבע הלאומיות. חוק שמורות הטבע איננו מאפשר הלאמה של שטחים בשמורות שהם בבעלות פרטית,אך כן מאפשר פיקוח עליהן,על פי אמות המידה של החוק,על ידי המדינה באמצעות הועדות האזוריות לתכנון ובנייה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה.

אין אפשרות חוקית לשנות סטטוס של אזור שהוכרז כשמורת טבע ולאחר שהוכרז ככזה יישאר כזה – לעד. ברם,מספר שמורות טבע לאומיות ישנן חלקות קרקע שנמצאות בבעלות פרטית. שמורת הטבע יקום,שברכס הר הכרמל,מכילה כמה וכמה שטחי קרקע בבעלות פרטית (אין שם בנייה אלא בחלקות ספורות שגובלות בשמורה). היישוב נורית,שליד נס ציונה,יושב בשטחה של שמורת טבע מוכרזת על קרקעות פרטיות ובמקרה הזה כן מוקמים על הקרקעות הפרטיות בתי מידות. שמורת נימרה כוללת שטח בבעלות פרטית של היישוב באר אורה וכוללת מטמנה שבבעלות המועצה המקומית – וכל זה אם למנות כמה.

בשישי האחרון ביקרנו בגן הפסלים הנעול וברכס הכורכר המערבי שנמצא בסמוך,ולאחר שהשבענו את עניינו בשקיעת יומו ה 22 של חודש אוגוסט 2025 – והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – ארסוף קיץ 2025.

מנחם

על פי תאוריית טקטוניקת הלוחות בעידן היורה מתפצלות אירואסיה וגונדונווה ועם השלמת תהליך ההתפצלות הזו ים תטיס,שכיסה את אזור ארץ ישראל,נסוג נעלם ומשאיר אחריו,באזורינו,את הים התיכון,הים השחור והים הכספי.

במזרח ארץ ישראל הלוח הערבי והלוח הנובי נעים זה לצד זה וחורצים באדמה את בקע הירדן. לפני כשבעים אלף שנה בקע הירדן מאכלס את ימת הלשון. ימת הלשון היא ימת מים מתוקים,בצפון היא מתחילה בחלק הצפוני של הכנרת ובדרום היא מלחכת את שדות הגידול של מושב חציבה. אורכה כ 230 קילומטרים ורוחבה כ 17 קילומטרים. לפני כ 15 אלף שנה תהליכי התחממות של כדור הארץ גורמים לימת הלשון להיעלם והיא משאירה לנו את הכנרת וים המלח. בסביבת ים המלח משקיעה ימת הלשון משקעי חול חי וצומח שהיו לחופיה ונוצר מסלע ייחודי לאזור שנקרא תצורת חוואר הלשון.

מי הגשמים שיורדים מעט מזרחית לעיר ערד של היום,עושים דרכם מזרחה חוצים את מדבר יהודה וחותרים קניון בסלע תצורת חוואר הלשון ולבסוף נשפכים לים המלח ליד היישוב נווה זוהר של היום. הוואדי שנוצר במתירת המים האלה את תצורת חאוור הלשון נקרא:נחל זוהר.

מעבר לתצורת הלשון שאותה חורץ נחל זוהר אפיקו מאופיין בשכיחות גבוהה של שיטת הסוכך. שיטת הסוכך נמצאת בערוצי נחלים אחרים שנשפכים לים המלח אבל בוואדי של נחל זוהר ישנה הרבה מאוד עצי שיטת הסוכך שמעבר לשכיחותם מדובר במופע נרחב מאוד של עצי שיטת הסוכך גדולי מימדים במיוחד ובאופן חריג למופעים אחרים של העץ באזור.

ב 3800 לפני הספירה עוזב אחרון בני התרבות הכלקוליתית את מקדשם שבעין גדי,חפצי המקדש מופקדים לשמירה במערת משמר,שבנחל משמר דרומית לעין גדי,ואזור ים המלח הופך לאזור ללא התיישבות אנושית. בסביבות 1000 לפני הספירה,תקופת הברזל בתארוך התקופות,בין ערוץ נחל יזרח ונחל זוהר על שלוחה הבנויה מחוואר הלשון נבנה מצד מרובע שאוכלס על ידי אנשי התקופה,ככל הנראה לשם פיקוח על הנעשה בדרך המסחר העוברת בסמוך לאורכו של ים המלח.

מעט מערבה משם על גבעה העשויה אף היא מתצורת חוואר הלשון ומשני צידיה זורמים מי השיטפונות של נחל זוהר מקים המשטר הרומי מיצד. גם מיצד זה תפקידו לפקח,וככל הנראה גם לגבות מס,על השיירות שנעות בבקע ים המלח לחופיו של ים המלח. אחרי הרומאים מאיישים את המיצד,בתורם:הביזנטיים,הצלבנים והממלוכים. לצד המיצד לא נמצאו ממצאים המעידים על קיום ישוב של קבע במקום.

רופא ופרופסור גרמני בשם גוטפריד פון שוברט מסייר באזור ארץ ישראל ועבר הירדן. כיאה לאיש בעל השכלה מדעית,הוא לוקח אתו אמצעי מדידה מדעיים המקובלים לאותה התקופה ואת תיאורי המסע שלו באזור הוא מעשיר במדידות מבוססות מכשור ו/או דספלינות מדעיות הידועות לזמנו.

באפריל 1837 משלחת בראשותו של פון שוברט עושה את הדרכה מפטרה לבקע הירדן ומשם ממשיכה לים המלח,ועושה דרכה צפונה,בעמק הירדן,עד לכנרת ומשם חוזרת לירושלים. במסע החקר הזה באמתחתו של פון שוברט היה ברומטר. הברומטר,שהובא לחקר באזור ארץ ישראל לראשונה על ידי פון שוברט,היה צמוד לאחד מעוזריו של פון שוברט היה קורא בו מפעם לפעם. בעת שעשו דרכם לבקע הירדן,מערבית לעיר פטרה,שם לב עוזרו של פון שוברט שקריאת הברומטר עולה ועולה,כלומר המשלחת עושה דרכה אל מתחת לפני הים. לאורך המסע הזה רושם עוזרו של פון שוברט את שמראה הברומטר שלו וביחד עם פון שוברט הם מגיעים למסקנה שים המלח נמצא לפחות 115 מטרים מתחת לפני הים והכנרת כ 90 מטר מתחת לפני הים. קריאת הברומטר בירושלים,שם היו קריאות קודמות ולחץ האוויר בה היה ידוע,קרא הברומטר של פון שוברט קריאה נכונה ומכאן הסיקו שעמק הירדן ממערב לפטרה,ים המלח והכנרת כולם נמצאים מתחת לפני הים.

הממצא הזה מפורסם על ידי פון שוברט ובעקבותיו חוקרים בריטיים מבצעים מדידות נוספות בים המלח ובכנרת וקריאת הברומטרים שלהם מצביעה על המצאות ים המלח בגובה של כ 380 מטר מתחת לפני הים והכנרת בגובה של כ 100 מטרים מתחת לפני הים. לא ידוע מדוע קריאת הברומטר של פון שוברט הראה ממצאים אחרים מקריאות אחרות שנעשו בעקבות הפרסום שלו ויתכן,והסברה המקובלת היא,שהברומטר של פון בראון לא היה בנוי למדידת גבהים שכאלה ולכן הראה את המקסימום שלו היה מסוגל,קרי 115 מטרים מחת לפני הים. מכל מקום פון שוברט היה הראשון לטעון ולהוכיח בכלים מדעיים על כך שים המלח נמצא מתחת לפני הים ושהוא המקום הנמוך בעולם על פני יבשותיו.

יום שישי השמיני באוגוסט עם בוקר סרתי לנחל זוהר ועשיתי את חלקו המערבי של מסלול הנחל,החלק שאיננו כולל את מפליו של נחל זוהר טרם נשפך לים המלח – והתמונות,הן כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל זוהר אוגוסט 2025

לביקורים קודמים בנחל זוהר בלינקים הבאים:

כאן

כאן

כאן.

מנחם.

"רק בלילה רואים כוכבים"

אייל קמינקא כתב שיר ושלח אותו לבנו ינאי שבאותה העת הפך להיות מפקד מחלקת טירונים בבסיס הטירונים של פיקוד העורף הידוע בשם:"מחנה זיקים".

בשבת השביעי באוקטובר 2023 שעה שש בבוקר בסיס זיקים נמצא תחת הרעשה ארטילרית של חמאס עזה. סמוך ל 06:35 מצליחות שתי סירות של הקומנדו הימי של החמאס להגיע לחוף זיקים. הם מבצעים שם מסע הרג ורצח ומשם ממשיכים לשעריו של בסיס הטירונים.

חיל הים מתריע בפני מפקדי בסיס הטירונים זיקים על החפה של קומנדו חמאס ואלה מחליטים להחליף את הטירונים,השמורים על הבסיס,באנשי סגל הפיקוד המיומנים יותר.

במספר עמדות שמירה של הבסיס מתחוללים קרבות הגנה שבהם נוטלים חלק מפקדי פלוגת הטירונים שהגיע לבסיס כמה ימים קודם לכן.

בשער היציאה למטווחים,השער הדרומי של הבסיס והקרוב ביותר לעזה,במשך 52 דקות נערך קרב בלימה שבסופו לא מצליחים המחבלים לחדור לבסיס. בקרב נהרגים כל ארבעת המפקדים שהגנו על הבסיס בהם סגן ינאי קמינקא זכרונו לברכה.

כשקיבל סגן קמינקא את הפיקוד על כיתת הטירונים הפכה שורה משירו של אביו למוטו של המחלקה ובעקבותיו של כל פלוגת הטירונים ושל קרב הבלימה ההרואי על בסיס זיקים:"רק בלילה רואים כוכבים".

בקרב נפלו: רס"ן אדיר מאיר עבודי,סרן אור מוזס,סגן אדר בן סימון,סגן ינאי קמינקא,סב"ר עדן אלון לוי,סמ"ר עומרי ניב פיירשטין וטוראי נריה אהרון נגארי טירון שאץ לעזרת מפקדיו במהלך הקרב. יהי זכרם,ברוך.

נחל שיקמה הוא נחל אכזב בדרום השפלה. אגן הניקוז שלו מתחיל בגבעות להב ממזרח לקיבוץ להב,משם עושה הנחל דרכו מערבה,מהלך 60 קילומטרים,ונשפך לים התיכון בחוף זיקים.

למרות היותו נחל אכזב בחלקו המערבי עד לשפך הנחל לים מוזרמים אליו מי שיפולים של מאגר שיקמה כמו גם מים מליחים,הזרמת המים נועדה לשמר את החי והצומח בגדות הנחל בחלק הזה שלו. הנחל עצמו לא נשפך לים אלא נעצר סמוך לחוף הרחצה של זיקים. בחורף מי השיטפונות פורצים את מחסום חוף זיקים,מחסום טבעי לא מעשה ידי אדם,והנחל נשפך לים מעט מערבה משם.

בגדה הצפונית של מורד נחל שקמה,בכביש 4 מערבה,ישנו שביל הליכה שהוא חלק מדרך נוף נחל שקמה שמתחילה בשמורת נחל פורה ונמשכת עד לשפך נחל שקמה לים. מן העבר השני של גדת הנחל,הכשירה קק"ל שביל צף. מדובר בשביל נגיש שמתחיל בשפך נחל שקמה בחלקו המזרחי של חוף זיקים ומשם עובר מזרחה לאורך הגדה הדרומית של הנחל ועד למפגש עם כביש 4. השביל מוגבה על עמודים מעל לפני השטח ומאפשר להלך בו בחורף כשנחל שיקמה מציף את סביבתו,וגם נשפך לים בסמוך.

ביומה ה 665 של מלחמת חרבות ברזל הגעתי למפגש של כביש 4 עם דרך נחל שקמה. בתחילה עשיתי דרכי מערבה על דרך הנוף נחל שקמה שבגדה המזרחית של הנחל. לאורך הדרך הזו ישנם מים בנחל,כאמור אלה מים מושבים ומים מליחים שמוזרמים לחלקו הזה של הנחל על מנת לשמר את החי והצומח של הנחל.

שפך הנחל נמצאת בריכת אגירה שמלחכת את חלקו המזרחי של חוף ימה של זיקים. הבריכה איננה נשפכת לים ונחל שקמה,כאמור,נשפך לים רק בהצפות החורף.

בטרם יצאתי לנחל שקמה וחוף זיקים בררתי באינטרנט בדבר הגישה לחוף זיקים. המידע היה סותר. ידיעה מאפריל 2025 דיברה על פתיחת החוף לעונת הרחצה הקרוב,ובאתר המועצה המקומית דרום אשקלון,שחוף זיקים נמצא בתחומה,נכתב שהחוף סגור וכי מדובר בשטח צבאי סגור האסור בכניסת אזרחים.

בחנייה שממנה יוצא השביל של דרך הנוף נחל שקמה מערבה,בעברו השני של כביש 4,ישנה עמדת מחסום של צה"ל וצמוד לה מיגונית,שניהם נטושים.

כשהגיתי לחוף זיקים הסתבר שהפרסום באתר המועצה המקומית הוא הנכון והעכשווי. החוף סגור והוא מוכרז כשטח צבאי סגור הכניסה אליו נעולה בשער ברזל עבה וכבד ובחוף הים הסתובבו להם עורבים בלבד,בני אדם:אין. מערבית משם בים עמדה לה ספינה של חיל הים כנראה שומרת על החוף מפולש זר,דרומית לחוף,מעזה,נשמעו הדי פיצוצים שלא השאירו הרבה מקום לדמיון לנחש מה קורה שם ולמה המקום הוא שטח צבאי סגור.

מחוף הים,בשפכו של נחל שקמה,חזרתי חזרה על השביל הצף שבנו קק"ל לאורך הגדה הדרומית של נחל שקמה. גם השביל הזה לא נראה היה שמשהו ביקר בו מתי שהוא ב 665 הימים האחרונים.

בליווי קולות הנפץ מרצועת עזה,חזרתי לכסופה ואחרי כוס קפה מהביל,ריקון מיכל המים התחלתי לעשות דרכי צפונה חזרה הביתה. קצת דרומית לאשקלון,על כביש ארבע,המציאות,שוב,טפחה על אוזני כשהטלפון שלי הודיע שעיר מגורי נמצאת בהתראה לכניסה למרחב המוגן עקב טיל בליסטי העושה דרכו מתימן.

665 ימים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. 50 חטופים עדיין נמקים במחילות ומנהרות חמאס ברצועת עזה. חוף ימה הקסום ומלא ההדר של זיקים הוא שטח צבאי סגור האסור בכניסת אזרחים מטעמי ביטחון ושבעה חללים שמסרו נפשם בבסיס הטירונים של פיקוד העורף כדי שכל זה:…. לא יקרה.

התמונות מנחל שקמה הזורם מערבה בבואו לשפך שבחוף זיקים,הם כאן לפניכם:

לגלרית התמונות – נחל שקמה וחוף זיקים

מנחם.

יום שישי ה 25 ביולי,אחד משיאי החום של חודש יולי,עד כה. את הסתלקותו של היום החם הזה אנחנו עושים בחוף הים הידוע בשם סידני עלי למרגלות מסגד אדוננו עלי שבצפון הרצליה.

השמש מכוסה בעננות בערבו של יום שוקעת לה אט אט במערב מאירה באור נוגות צהוב כחלחל את סירות המפרש ששטות ונושקות לאופק. אט אט השמש שוקעת ונעלמת והאוויר מתקרר קמעא.

את שקלטה עין המצלמה מוצג כאן לפניכם:

גלרית תמונות – חוף סעידנא עלי 25 ביולי 2025.

מנחם.

בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת במסגרת הצורך לוויסות זרימת הירדן לצורך הפקת חשמל בסכר ארם נהריים,בנה פנחס רוטנברג סכר שחסם את מוצא הירדן מהכנרת. לאחר השבתת תחנת הכוח בארם נהריים שונה ייעודו של הסכר לאגירת מים הכנרת על מנת להזרימם במוביל הארצי ושמירת מפלס הכנרת בהתאמה לשאיבת מי האגם לטובת המוביל הארצי.

עצירת הזרימה של הירדן מהכנרת דרומה לים המלח גרמה להרס של בתי גידול רבים וגם תורמת תרומה משמעותית לירידת מפלס המים בים המלח.

ב 9 בפברואר 1992 נפתח סכר דגניה ולירדן הוזרמו כרבע מליארד קוב מים,בפברואר 1993 נפתח שוב סכר דגניה ושוב הוזרמו דרכו כרבע מליארד קוב מים לירדן. בפברואר 1995 נפתח שוב סכר דגניה ומי הכנרת הוזרמו לירדן,אך הסתבר שהייתה זו טעות ופתיחת הסכר גרמה לירידת מפלס הכנרת ב כ 31 ס"מ מתחת לקו האדום העליון. במאי 2013 נפתח סכר דגניה במטרה להזרים מי כנרת לירדן הדרומי בהיקף של כמה עשרות מליון קוב מים,וזאת במטרה להזרים את מי הכנרת לסכר אלומות ולירדן הדרומי על מנת לשמר פרטי טבע ששוקמו באפיק הירדן בכלל ובזה הקרוב לכנרת בפרט.

בתחילת 2011 הופקדה תוכנית לשיקום מורד הירדן הדרומי מסכר דגניה ועד למפגש עם נהר הירמוך הירדני,סך הכל כ 11 ק"מ מתוך כ 250 קילומטרים מאורכו של הירדן כולו. במסגרת התוכנית בוצע שיקום הידרולוגי למי הירדן,מהזרמת מי ביוב בערוץ הנחל להזרמת מי ביוב מושבים ביחד עם מים מהכינרת,שלצורף כך נפתח סכר דגניה ומזרים,כאמור,כמה מליוני קוב מים בשנה. אפיק הירדן נוקה ובוצה ובה סדימנטים שמקורם במי מוביל המים המלוח,שהוזרם לאפיק הירדן,ומי הביוב שהוזרמו נוקו וגדות הנחל עברו תהליך של שיקום והשבה לטבע של חי וצומח האופייני לירדן ואשר לא נכחד.

חלק מתוכנית השיקום הזו כבר בוצע וחלק,בעיקר החלק הדרומי יותר של האפיק המשוקם,נמצא בהליכי שיקום כיום.

במסגרת השיקום הזה בין סכר דגניה עובר בסכר אלומות וממשיך דרומה במהלך של כ 3 קילומטרים נסלל מסלול הליכה ורכיבה לאופניים,נבנו גשרונים נגישים והמקום הוכשר לטיול וקמפינג. המסלול נקרא גן מורד הירדן הדרומי בו התחלנו את הביקור בירדן הדרומי.

כשני קילומטרים דרומית לסכר דגניה הקימה מדינת ישראל את סכר אלומות. סכר אלומות בנוי עפר וסלעים ובו בריכות מדורגות שתפקידם להפריד בין מי הכנרת המעטים שהוזרמו לאפיק הירדן,בעיקר לצורך תפעול אתר ירדנית הסמוך,לבין מי שופכין ומי מוביל המלח של הכנרת. למרגלות הסכר הוזרמו לאפיק הירדן מי המוביל המלוח של הכנרת וביוב גולמי של ישובי דרום הכנרת בכלל וטבריה בפרט. ב 2009 בסמוך לסכר הוקמה תחנת טיהור מי שופכים שמטפלת בביוב הגולמי של ישובי דרום הירדן,בכלל,וטבריה בפרט. עם הפעלת תחנת טיהור השפכים מי הביוב במושבים הוזרמו לאפיק הירדן והזרמת ביוב גולמי לאפיק הנהר הופסקה והפכה למעשה פלילי אסור.

במסגרת תוכנית שיקום מקטע נהר הירדן שבין סכר דגניה לנהר הירמוך ובהשקעה של כ 12 מליון שקלים שוקם סכר אלומות,מי הכנרת שמוזרמים לנהר במסגרת תוכנית השיקום,דרך פתח בסכר דגניה שעליו דיברנו קודם,מוזרמים לסכר מי כנרת ומדרום לסכר מתווספים למי הכנרת מי שופכין מטוהרים ומי המוביל המלוח כך שמליחות המים מפוקחת ומגיעה למליחות המאפשרת קיום החי והצומח שהושבו,ויושבו,לטבע במסגרת שיקום מקטע זה של הנהר.

לאחר שהלכנו לאורכו של גן מורד הירדן הדרומי,סרנו לסכר אלומות להרוות את העין,לטבילה,נעימה מאוד,בבריכות הסכר והרווית עין העדשה במים הזורמים בסכר המשוקם שנפתח לציבור לפני כחודש.

על פי המסורת הנוצרית הטביל יוחנן המטביל את ישו בקאסר אל יהוד אתר הטבילה שנמצא צפונית לים המלח. בסביבת קאסר אל יהוד הוקמו מנזרים וכנסיות,ברם:לאחר מלחמת ששת הימים הוכרז המקום כשטח צבאי סגור,הגישה אליו נאסרה,מנזריו ננטשו והמקום מוקש בשדות מוקשים צפופים. לימים,פונו שדות המוקשים וקאסר אל יהוד הפך לגן לאומי ונפתח למבקרים וצליינים.

בהעדר יכולת לגשת לאתר הטבילה המסורתי הקימה מדינת ישראל אתר טבילה חלופי כמה מאות מטרים מסכר דגניה. לאתר הוזרמו מי כנרת והאתר שימש עד לפתיחת קאסר אל יהוד כאתר הטבילה הראשי של צליינים נוצרים שבאו לארץ. לאחר הטבילה בסכר אלומות סרנו לירדנית. מדינת ישראל נמצאת במצור בעקבות מלחמת חרבות ברזל וצליינים לא מגיעים לאתר מאז פרוץ המלחמה. מתקני הטבילה,שהוסדרו במקום על ידי המדינה,סגורים ונעולים במנעול ובריח ורק בית קפה וחנות מזכרות,עם מחירים מופקעים כדי בושה,פתוחים. צליינים אין.

שיריה של המשוררת רחל,בכלל,והעברית הקסומה שיצאה תחת עטה של מי שעברית לא הייתה שפת אימה,הם חלק ממארג החיים ומנכסי צאן הברזל של מדינת ישראל,בכלל,ותושביה הישראלים בני דת משה בפרט. בבית הקברות כנרת קבורה גם בת כנרת אחרת המשוררת נעמי שמר שגם חייה הם מנכסי צאן הברזל של מדינת ישראל.

ב 1911 נפטר או נרצח,לא ממש ידוע,מנחם מנדל שמואלביץ. שמואלביץ היה הנקבר הראשון בבית הקברות כנרת שהפך לבית הקברות של קבוצת כנרת המושבה כנרת וגם של ההסתדרות בטרם הוקמה מדינת ישראל. יחד עם רחל ונעמי שמר קבורים במקום ממנהיגי היישוב היהודי טרם קום המדינה כמו:ברל כצנלסון,שאול אביגור,אברהם הרצפלד,המשוררת אלישבע ביחובסקי,כמו גם:משה הס דב בורכוב ונחמן סירקין,שאת קבריהם פקדנו עם תחושת קבס אל מול ענקי הציונות טרום הקמת המדינה אל מול מנהיגי ישראל הנצורה והכואבת ש 49 מבניה נמצאים בשבי חמאס עזה באכה יולי 2025.

מבית הקברות כנרת חזרנו הביתה.

התמונות שקלטה עין העדשה בגן מורד הירדן הדרומי,סכר אלומות והירדנית,הרי הן כאן לפניכם:

גלרית התמונות – גן מורד הירדן הדרומי.

גלרית התמונות – סכר אלומות.

גלרית התמונות – ירדנית.

מנחם.